במהלך ועידת החינוך הממלכתי-עברי, התארח ח״כ עודד פורר לראיון נוקב על עתיד מערכת החינוך ותוכניות מפלגתו.
פורר פתח את דבריו בהדגשת החשיבות שהוא רואה בנושא: ״החברים שלי לסיעה הסכימו להחליף אותי בהצבעות כרגע על החוקים המאוד חשובים, חוק יסוד לימוד תורה, פטור ממעצרים, כל החקיקה המטורללת שכרגע מנוהלת, כדי שאני אוכל להיות כאן״.
כשנשאל האם הוא שואף לתפקיד שר החינוך, השיב בכנות: ״מדובר באחד התפקידים הבכירים בממשלה אבל לנו יש מין נוהג כזה שאנחנו לא מחלקים את עור הדוב לפני שצדנו אותו. המשימה הכי גדולה שלי ושל החברים שלי במפלגה היא פשוט להחליף את הממשלה הזאת, ולא אכפת לי איזה תפקיד אני אעשה אחר כך״.
״בסיס ערכי משותף שכולנו לומדים אותו״
ח״כ פורר הצביע על כשלים מבניים עמוקים ואמר: ״מדינת ישראל נמצאת היום במשבר קריטי לקיומה כשאני מסתכל עשר ועשרים שנה קדימה. יש מצב אבסורדי שכל אחד יש לו מערכת חינוך עצמאית במדינת ישראל. יש את מערכת החינוך העצמאית של ש״ס, של יהדות התורה, תארו לכם שהייתה מערכת חינוך עצמאית לישראל ביתנו או למפלגת הליכוד. הדבר הזה הוא בלתי נתפס, בלתי נסבל והוא גם פוגע ביכולת של מדינת ישראל להתקיים שנים קדימה״.
לדבריו, הפתרון טמון באיחוד סביב ערכי הזרם הממלכתי: ״אם לא יהיה לנו בסיס ערכי בסיסי משותף שכולנו לומדים אותו... הדבר הבסיסי שכל ילד במדינת ישראל צריך לדעת, את המורשת שלו, את ההיסטוריה שלו, גם הציונית וגם היהודית ולשלב ביניהן... הזרם הממלכתי-עברי צריך לתפוס את מקומו כזרם המרכזי במדינת ישראל, וכל מורה ומורה צריך ללמוד את הבסיס שלו. אני לא מוכן שלכל מפלגה תהיה מערכת חינוך ומערכת הכשרת מורים משלה ומערכת שבה התלמידים לומדים באיזה שהוא אי נפרד ולא שייכים למדינת ישראל״.
קריסת האוריינות
פורר מתח ביקורת חריפה על רמת הלימודים בבתי הספר בישראל: ״בית הספר לצערי היום במדינת ישראל כמעט ולא ממלא שום דבר מהתפקידים האלה, אפילו את התפקיד של להכין ברמת אוריינות מתמטיקה ומדעים וקריאה. הסתכלתי על סקר שפורסם רק לאחרונה, OECD, שפורסם באקונומיסט – מדינת ישראל מדורגת במקומות האחרונים. באוריינות קריאה אנחנו נמצאים, רק פולין נמצאת אחרינו״.
הוא קשר בין החינוך הפורמלי ליכולת ההגנה של המדינה: ״אנחנו מדינה שגם צריכה להגן על עצמה. כולם מדברים היום על נושא השירות לכולם. אם חבר'ה שנכנסים היום לכיתה א' לא לומדים מתמטיקה, אנגלית ומחשבים, איזה מערכות נשק הם יפעילו בצבא בעוד 12 שנה, אם בכלל ילכו לצבא? ולמה שמישהו בן 18 יתגייס ויסכן את חייו וילחם על מדינת ישראל אם הוא לא מבין את הבסיס שלו כאן, על מה אנחנו נלחמים ולמה אנחנו נמצאים במדינה הזו בחבל הארץ הקטן הזה?״.
״בית הספר הוא לא בית כנסת״
בנוגע לסוגיית הנחת התפילין בבתי הספר השיב ח״כ פורר באופן נחרץ: ״גם כמישהו שמניח תפילין בכל בוקר, אני ממש לא חושב שזה מתפקידו של בית הספר. התפקיד של בית הספר הוא לחנך ולהכין את הדור הצעיר לקראת הבאות. מי שרוצה להניח תפילין לפני שהוא יוצא לבית הספר מוזמן לעשות את זה... בית הספר הוא לא בית כנסת והוא לא מסגד והוא לא כנסייה״.
הוא הוסיף והזהיר מפני השפעותיה ההפוכות של הכפייה הדתית, תוך השוואה בין חוק הנישואין לברית מילה: ״מי שחשוב לו להניח תפילין ימצא את המקום והזמן... מי שחושב שהוא יכול באמצעות כפייה דתית לחנך את בני הנוער והילדים שלנו רק יילך בכיוון ההפוך, ירחיק אותם ממסורת ומורשת ישראל ולבית הספר יש תפקידים אחרים בעניין הזה״.
קיצוץ המטה, חיזוק הפריפריה וביטול כיתה י״ב
בנוגע לפערים בין הפריפריה למרכז ציין: ״הוא לא מקבל [את אותם משאבים]. הוא לא מקבל כי הרשות המקומית משלימה הרבה מאוד... והרשויות המקומיות בצפון ובדרום אין להן את הכלים לעשות את זה. כמו שקשה לגייס רופאים ואחיות ומהנדסים הרבה פעמים בפריפריה... כך גם עם מורים... המטה של משרד החינוך שמן מדי, גדול מדי, רחב מדי, הרבה מעבר למה שצריך, והכסף שמושקע במטה צריך להיות מושקע בכיתות ובמורים ובתלמידים בהיקפים אחרים... אשתי מורה לאנגלית. כמות הדוחות שהיא צריכה להגיש כל יום ולילה ולהיכנס למחשב, היא בכלל לא עסוקה בילדים. תנו לשטח לנהל את זה, תנו למורים שנמצאים עם התלמידים לנהל את זה, תנו למנהלים יותר עצמאות״.
בתגובה לשאלה מהקהל בנוגע לאפליה במכסות הדח״ש למכינות ושנות שירות עבור בוגרי החינוך הממלכתי-עברי, הפתיע ח״כ פורר עם הצעה לרפורמה דרסטית: ״את כיתה י״ב כמו שהיא היום צריך לבטל ולהפוך את השנה ה-12 של התלמידים במערכת החינוך לשנת הכנה כזו לשירות – ברמת ההכנה, ברמת הערכים, ברמת הפעילות. היא צריכה להיות שנה ערכית ולא שנה שמרגישים שמותחים אותה קצת יותר״.
ח״כ פורר חתם את דבריו בהתרעה על מצבם הרגשי של בני הנוער: ״אחד הסעיפים שנציגי מועצת התלמידים הארצית ביקשו שמפלגות יכניסו למצע שלהם זה טיפול נפשי בטראומה וסיוע נפשי לבני נוער... החבר'ה האלה עברו קורונה, שבעה באוקטובר, שלוש וחצי שנים מאד מאתגרות. אם מדינת ישראל לא תכניס את עצמה לתוך האירוע הזה לטיפול בטראומה... לא רק שנפסיד אותם, אנחנו נשלם מחיר יקר. חייבים להכניס את זה כחלק אינטגרלי בפעילות שלנו״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
