מתן כהנא תקף את קיש: "מצבה של מערכת החינוך קטסטרופלי"

במהלך ועידת החינוך הממלכתי-עברי, התארח ח״כ מתן כהנא, מוביל תוכנית החינוך במפלגת "ישר!", ודיבר על עתיד מערכת החינוך הישראלית. כשנשאל האם הוא שואף לכהן כשר החינוך הבא, השיב כהנא: ״אני חושב ששר החינוך זה תפקיד סופר קריטי מהתפקידים המשמעותיים בממשלות ישראל. אנחנו לא מחלקים את עור הדב לפני שצדנו אותו".

"במקום לצמצם פערים – המערכת מרחיבה אותם״

ח״כ כהנא הציג תמונת מצב קשה של השדה החינוכי: ״המצב של מערכת החינוך היום הוא קטסטרופלי, אפשר לראות זאת במדדים בין לאומיים ופנימיים״. כשנשאל איזה ציון היה מעניק לשר החינוך הנוכחי, יואב קיש, עמו שירת באותה טייסת בחיל האוויר, ענה: ״אם היית שמה אותו לבד בחדר התדריכים ושואלת אותו איזה ציון היה נותן לעצמו – הוא היה נותן לעצמו ציון מאוד נמוך, בינו לבין עצמו. אנחנו רואים בכל מדד שהמערכת שלנו פשוט בקריסה. מבין הסטודנטים מתחת גיל 35, 20% ברמה של ילד בן עשר במתמטיקה ו-14% ברמה של ילד בן 10 בקריאה. המערכת שלנו במקום לצמצם פערים היא מרחיבה אותם. המדינה ב-OECD היא עם הפערים הכי גבוהים בין פריפריה למרכז... יש פה כשל מערכתי לכל רוחב היריעה ולכן הטיפול הנדרש הוא טיפול שורש״.

שלושת הווקטורים לתיקון המערכת ותנאי המורים

ח״כ כהנא פירט את עיקרי התכנית החינוכית של מפלגתו, המתקצרת לשלושה עקרונות מרכזיים:

הווקטור הממלכתי: ״שתהיה ליבה ממלכתית משותפת לכל ילדי ישראל כולל הכנסת התלמידים החרדים ש-87% מהם לא נמצאים בחינוך הממלכתי לתוך חינוך ממלכתי עם ליבה״.

חיזוק המנהלים: ״היום יש להם המון אחריות עם מעט מאד סמכות, את זה צריך לתקן״.

מעמד המורים: ״שליש מהמורים עוזבים את המערכת תוך פחות משלוש שנים, יש מחסור ענק... צריכים להביא מסלול נוסף, דור ב' שמאפשר למורים מסלול שתואם את דור ה-Z, יותר התפתחות אישית ואופק מאשר קביעות כבר אחרי שנתיים״.

בהתייחסו לשכר ותנאי המורים הוסיף: ״אנחנו בפער ענק ביחס ל-OECD בפער בין השכר בתחילת הדרך לסוף הדרך, זה כמעט פי 3 וחצי... אבל לא בהכרח השכר זה הסיפור, יותר התנאים, העומס. מורה היום בחלק גדול מהמקרים צריכה להביא את הקפה שלה מהבית ולשתות אותו בהפסקות, אין לה ארונית, אין לה לפטופ, היא רצה משיעור לשיעור. את כל הדברים האלה צריכים לשנות״.

גיבוי לזרם הממלכתי-עברי וחופש פעולה למנהלים

ח״כ כהנא הביע תמיכה נחרצת בדרישות הזרם הממלכתי-עברי להקמת מועצה ייעודית, בדומה לחמ״ד: ״דווקא מתוך העבר שלי אני יכול להעריך, להוקיר ולהבין את הבקשה להקמת והכרה בזרם ממלכתי עברי. זה בעיניי מאד מאד חשוב... מה יפה בבקשה? הם לא אומרים 'תורידו להם', הם מבקשים להשוות. הם אומרים 'גם אנחנו רוצים חינוך לערכים, לציונות, יהדות, מורשת ישראל' – כל הדברים האלה על פי דרכם ותפיסתם... החזון שלי זה שלא אני אקבע לבתי הספר איך הם מלמדים את התכנים האלה. השאיפה שלי זה שמנהל בית הספר יחד עם הנהגת ההורים והנהלת בית הספר יקבעו מה הם מלמדים... ואני, אם זה יהיה התפקיד שלי, אין לי שום כוונה לכפות את דרכי ותפיסתי״.

הוא הוסיף כי אינו חושש מוויכוחים ערכיים בכיתות: ״וויכוחים פוליטיים זה חלק מהמהות של מי שאנחנו, אני לא מפחד מוויכוחים כל עוד הם מתנהלים בצורה מתורבתת... בעיקר בשיעור אזרחות ילמדו את המחלוקות וילבנו את המחלוקות וילמדו ילדים ונוער לחשיבה ביקורתית. המחלוקת בכלל כעם יהודי היא הבסיס שלנו ואנחנו לא צריכים לפחד ממנה״.

סוגיית התפילין וההשוואה לחיל האוויר

בנוגע לסערות סביב דוכני תפילין בבתי ספר השיב כהנא: ״בתור מישהו שמתפלל שלוש תפילות ביום ומניח תפילין כל בוקר, כואב לי מאד שהסוגיה הזו הפכה עוד פעם לאיזושהי מלחמה, ושר החינוך הנוכחי הופך את זה לניסיון ליחסים אלקטורליים בפריימריז של הליכוד... אף אחד לא מפריע לאף אחד להניח תפילין וזה בסדר גמור שבכל בית ספר יהיה מקום שבו כל אחד יכול להגיע ולהניח בו תפילין, וזה לא צריך להפריע ולא צריך לעשות את זה בצורה הפגנתית״.

לסיום, כקצין בכיר לשעבר, נשאל על ההבדל בין פיקוד צבאי לחינוך, והצהיר: ״לנהל כיתה זה פי אלף יותר קשה מלנהל טייסת. בטייסת זה פקודות עבור... בכמה פעמים שהיו מסיבות כיתה של הילדים שלי בבית, אחרי שעתיים הייתי הולך למורות ואומר 'תקשיבו, צריך להכפיל לכן את המשכורת, להגדיל לכן את החופשים פי שתיים'. ללכת לחינוך הייתה אחת האופציות המובילות עבורי להמשך הדרך, ואני מלא הערצה והערכה לאלו שבוחרים במסלול הכל כך משמעותי הזה״.

כהנא חתם בהתחייבות פוליטית חד-משמעית להקמת המועצה לחינוך ממלכתי-עברי: ״זה קריטי לעתידה של מדינת ישראל. ואם זה יהיה במגרש שלי אני אפעל בכל מאודי שתקום כזו מועצה״.