"שיעור לשינוי": ראש מנהל מו"פ חדשנות וליווי רשויות ברשת החינוך "עתיד", ד"ר קרן רז נצר, המייסד וסמנכ"ל החינוך של תכנית "השומר החדש" און ריפמן, ראש המנהל הפדגוגי במשרד החינוך אינה זלצמן ומנהלת רשות הצעירים בעיריית ירושלים חן דיין בשיחה בנושא "איך בונים מחדש את סדר היום החינוכי?" עם הכתבת המדינית של "היום", שירית אביטן כהן.
הוועידה השנתית של "ישראל היום" נפתחה הבוקר (ראשון) במלון מצודת דוד בירושלים, בהפקת "פליישמן פלס הפקות".
בפתח דבריה, ראש המנהל הפדגוגי בעיריית ירושלים אינה זלצמן התייחסה לתקופה הממושכת בה נערים ונערות בארץ התרגלו לכאוס ולמערכת לימודית לא מסודרת: "אני רוצה להתחיל ולומר שאנחנו אחרי תקופה מורכבת, קורונה, מלחמה ושיבושים. הדברים האלו האיצו תהליכים שהיו צריכים לקרות.
"השתפרנו מאוד בלמידה מרחוק; תהיה עליה ביקורת ככל שתהיה, אך היא נתנה רצף לתלמידים ועוגן להורים. השתפרנו בנושא הגמישות הניהולית והפדגוגית, עם הרבה יותר אוטונומיה למנהלים ולרשויות כדי לתת מענים מדויקים לקהילות שהם מובילים. העבודה שלנו עם הרשויות השתפרה מאוד.
"חוסן מתחיל בכיתה"
"אני חושבת שבעת הזאת, יש להגדיר חינוך כיעד לאומי - כי חינוך הוא לא רק מתן שירות, הוא משפיע על הכלכלה, על החברה וגם על הביטחון. כשאנחנו מדברים על התקופה הקשה, אנחנו מדברים על חוסן של תלמידים והוא מתחיל בכיתה. ברגע שתלמיד יודע מי הוא, מהי החברה שהוא חי בה, והוא מרגיש שייך ומזדהה, אנחנו יכולים להוביל אותו להרגיש חשוב, להרגיש שהוא יכול לתרום למדינה וכך לייצר את דור העתיד שיוביל אותה".
איפה צריך להשתפר? "אני חושבת שאנחנו בשלב שאנחנו צריכים להמשיך לצמצם את הפערים שנפערו בגלל המלחמה", אמרה אינה. "לכן נשקיע הרבה יותר בתהליכים הללו: מצד אחד נדבר על אוריינות - אוריינות שפתית, היכולת לשאול שאלות ולהיות ביקורתיים - ומצד שני לא נשים בצד את החדשנות ואת הבינה המלאכותית. עלינו לתת לתלמידים גם את המוביליות דרך שפה וידע וגם את השאיפה לעתיד ולעולם הרחב שהולך לשם. ביחד נוכל לייצר את זה בעתיד.
ד"ר קרן רז-נצר התייסחה לדרישות המתבקשות לתלמידים אחרי שעברו את אתגרי המלחמה וחוסר היציבות: "ראוי וחשוב לדרוש מהם מצוינות. אנחנו לא פועלים בריק; העולם מספר ומתאר לנו פעם אחר פעם מה קורה אחרי מלחמות גדולות, המסוגלות לצאת משם היא בעצם לשאוף למעלה, לחלום גדול.
"באמת לא לבזבז, כמו שצ'רצ'יל אמר, אף משבר טוב, ולקחת את הילדים האלה לשיקום ולהבראה, ולהבין לאן צריך לקחת אותם. בסופו של דבר חייבים לעטוף ולהבין מה אנחנו עוברים, אבל אם לא נחבר את זה בצורה עדינה, מדויקת ועקבית עם דרישות, צרכים, ידע והישגים – אנחנו לא נוכל להביא אותם לאן שהם באמת צריכים להיות. בסוף, זה העתיד של כולנו.
"משבר בציונות"
אנחנו מדברים בוועידה הרבה על חינוך לאחדות. האם זה משהו שאפשר לחנך אליו? המייסד וסמנכ"ל החינוך של תכנית "השומר החדש" און ריפמן השיב לשאלה: "הנקודה שצריך להבין היא שאנחנו נמצאים במשבר בציונות. יש לנו מערכת שלדעתי ברמה לא רעה מכוונת להישגים, אבל אנחנו אחרי 20 או 30 שנה של משבר.
"כשאני אומר משבר בציונות, אני מתכוון לסימנים שזיהינו כמי שגדל במערכת החינוך. לא אשכח שיצאתי משיעור אזרחות בכיתה י"א, והיה טקסט שעסק בשאלה 'האם המדינה יהודית או דמוקרטית?'. נסעתי בנגב בדרך הביתה ושאלתי את עצמי: למה מדברים איתי על זה? אני אוהב את הדמוקרטיה, ואני סבבה עם היהדות. למרות שאני מגיע מבית חילוני, כיף לי ביהדות.
"ברור שב'שומר החדש' ראינו את זה בביטחון האישי, כמו בסקר שיצא היום, שמראה שמשפחה בישראל משלמת 8,000 שקלים לעבריינים כל שנה על פרוטקשן. יש משבר בביטחון האישי ומשבר בהתיישבות, אנחנו זוכים עכשיו בשבועות האחרונים להקים מושב חדש בישראל - בין כביש 90, בין בוש לארגמן.
"שבוע זהות ציונית"
"אני חושב כל הזמן על הדבר הזה: מ-2005 מדינת ישראל הפסיקה להקים יישובים חדשים והגדירה בחוקי התכנון שלא מקימים יותר יישובים. הציבור הממלכתי, החילוני והמסורתי חווה את המשבר הזה ברמה הכי עמוקה, כי מעולם לא התחלנו לחנך לציונות באופן ענף. אנחנו צריכים לשים שם את התיקון: להוציא את הילדים לשבוע זהות ציונית סביב יישוב הארץ, סביב התנדבות - ביערות, בשדות, בכל מקום אפשרי".
חן דיין עובדת בעיריית ירושלים עם הצעירים ועוסקת בסיפור של חוסן, ציונות והזדהות עם המדינה. היא מספרת כי "בירושלים, הציונות עדיין חיה ובועטת, בטח אצל הצעירים. כל מי שנמצא כאן מדבר את זה וזה מורגש מאוד. אצלנו החוסן מורגש הכי טוב בקהילות.
"מחקרים מדברים על כך שכשיש משבר, אם אתה מרגיש שייך, המשבר עובר עליך קצת יותר בטוב. בירושלים אנחנו מצטיינים בזה, יש לנו המון קהילות של צעירים, מהקצה הליברלי ועד הקצה הדתי, זו עיר של רצפים ומורכבויות. אנחנו בעירייה משקיעים המון בקהילות הצעירים, נותנים להם מעטפת, מפתחים אותם ומגדילים אותם. זה הוכיח את עצמו במלחמה. ראינו גם את התפקוד וגם את תחושת השייכות.
על האלימות בקרב בני נוער סיפרה אינה זלצמן: "אנחנו יודעים שאחרי משבר, מחקרים מראים שיש עלייה באלימות לכאן ולכאן - ברשת, בריונות, אלימות פיזית וכדומה. חשוב לזכור שבסך הכל יש לנו ילדים ונוער מצוינים, וגם מורים ומנהלים שעושים את עבודתם נאמנה.
"מה שדיברנו עליו כאן הוא לייצר תחושה שכאשר אני תלמיד אחרי משבר, אני יכול לחזור ולשלוט בעצמי. איך עושים זאת? על ידי תחושת שייכות, על ידי התנדבות ותרומה לקהילה. פן נוסף הוא זיהוי מוקדם. אנחנו פועלים באמצעות פיתוח מקצועי של מורים וגננות כדי לזהות מראש ילדים בסיכון ולתת להם מענים.
"אתן דוגמה: פגשתי לפני כשבועיים ילדים שעברו חרם. מה שהיה להם הכי קשה, הם אמרו, לא היה המילים שלא דיברו איתם, אלא שאף מבוגר לא עצר, לא הסתכל בעיניים ושאל 'מה שלומך?'. המקום הזה של לעצור ולהסתכל הוא חלק מהתהליכים שאנחנו כחברה צריכים לעבור. זה לא רק המורים והגננות, אלו גם ההורים שצריכים לראות שכל הילדים מוזמנים לימי הולדת וכן הלאה.
"עוד דבר, כדי למנוע אלימות, הילדים צריכים להיות עסוקים. עלינו להעסיק אותם בדברים טובים. מעל מיליון ומאתיים אלף תלמידים נמצאים עכשיו בחופש הגדול במסגרות של 'בית הספר של החופש הגדול' ובפעילויות אחר הצהריים. כל זה כדי לייצר עוגן ורצף ולצמצם את התופעות הללו.
"בנוסף", המשיכה זלצמן, "כפי שאמרה ד"ר קרן רז-נצר, למידה ומצוינות בעת הזו הן קריטיות. למדנו שכשתלמיד עסוק בלמידה, גם כשהוא חווה טראומה, הוא יכול לראות את העתיד ולהבין שלמידה מייצרת תחושת ערך. היינו שם בשבילם, ונמשיך להיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

