"ללמד בלי חשש יהדות ישראלית וגם דמוקרטיה"

"גם אני ממלכתי־עברי": בתהליך שקט אבל מתמיד, יותר ויותר רשויות מקומיות ברחבי המדינה, בפריפריה ובמרכז, מובילות בשנתיים האחרונות מהלך לשינוי עומק של מערכות החינוך שלהן ברוח ממלכתית־עברית.

"אנחנו כמהים לחינוך התואם את ערכי הזרם הממלכתי־עברי", מספר עידו גרינבלום, ראש המועצה המקומית קריית טבעון. "אנחנו מבקשים לקדם חינוך מעמיק, שבו אפשר ללמוד גורדון וביאליק לצד תנ"ך ויהדות ישראלית, לדבר על דמוקרטיה ולנהל דיאלוג פורה גם על סוגיות שנויות במחלוקת, בלי לחשוש ולהתנצל", הוא מספר.

"בצעד משותף עם המועצה לחינוך ממלכתי־עברי גיבשנו וחידדנו את היכולת להעמיק במהות ובתוכן ולקחת אחריות על עתיד החינוך בקריית טבעון. העבודה המשותפת סייעה לנו להפוך שיח שלא תמיד פשוט ונוח לעסוק בו לחלק טבעי ומשמעותי מהעשייה החינוכית. באמצעות הכשרות, ליווי קבוע ועבודה רשותית, נרקמת בישוב שלנו שפה משותפת שמעניקה למורים ביטחון לייצג בגאווה את הערכים הממלכתיים־עבריים, ומאפשרת לתלמידות ולתלמידים לפגוש אותם באופן חי, פתוח ורלווונטי", מציין גרינבלום.

המהלך בקריית טבעון ובערים וביישובים אחרים מגיע אחרי שנים ארוכות של שחיקה מתמדת בעיסוק בזהות ובערכים בחינוך הממלכתי־עברי - זרם החינוך הגדול בישראל שבו מתחנכים יותר מ־40% מהתלמידים – חילונים ומסורתיים, מהפריפריה ומהמרכז ומכל הקשת החברתית והפוליטית.

חלק מהמורות והמורים בזרם חששו מתגובות לעיסוק בנושאים "שנויים במחלוקת", ומצד שני חשו, כפי שעולה מסקר מיוחד של המועצה לחינוך ממלכתי־עברי, שזה בדיוק תפקידם - באחריות וברגישות. עוד התברר שרוב המורים סברו כי אין להם מספיק כלים מקצועיים להנחלת ערכים.

"מקבלים המון אוויר וכוח"

אלון מור, מלווה רשויות מטעם המועצה, מסביר: "אנחנו פוגשים מנהלי בתי ספר וצוותים חינוכיים שמציאות השנים האחרונות כמעט השכיחה מהם את תפקידם הבסיסי לעסוק בחינוך לערכים. הקורונה, המאבקים החברתיים וכמובן המלחמה יצרו מצב שהדאגה המובנת לשלומוּתם (Well-being) של התלמידות והתלמידים באה על חשבון היכולת לעסוק בשאלות היסוד הזהותיות. שיח ערכי נתפס כעניין 'מערער' ורבים מהם התרחקו ממנו.

"אבל כשאנחנו נכנסים איתם לתהליך הם נזכרים למה בחרו בחינוך כקריירה ועד כמה השיח הרעיוני והערכי היה חסר להם. זה כמו לאמן שריר שקצת התנוון - זה דורש מאמץ ולפעמים כואב בהתחלה, אבל כשחוזרים להפעיל אותו זה מאוד מתגמל וצוותי החינוך מקבלים המון אוויר וכוח מהמהלך הזה".

ביום שלישי 7 ביולי תתקיים "ועידת המחויבות לחינוך הממלכתי־עברי", בשיתוף "ישראל היום", בזאפה מידטאון תל אביב. הוועידה תעסוק בהרחבה גם במשבר הזהות בזרם ובהתמודדות איתו מלמטה - מהשטח.

המועצה לחינוך ממלכתי־עברי פעילה מאז 2024 בתהליכי ליווי והכשרה מגוונים בעשרות יישובים ומועצות מקומיות ואזוריות, ובהם באר שבע, מטה יהודה, קריית טבעון, הרצליה, גזר, יואב, רמת נגב, מגידו, דרום השרון וגבעתיים.

ארז אמבר, ראש מינהל החינוך במועצה האזורית מטה יהודה, מוסיף: "בחרנו לשתף פעולה עם המועצה לחינוך ממלכתי־עברי מתוך ראייה שהשותפות מאפשרת להעמיק את השיח הערכי במוסדות החינוך שלנו, לחזק את החיבור למקורות התרבות היהודית־ישראלית ברוח פלורליסטית ולהעניק לצוותי החינוך כלים עדכניים להתמודדות עם אתגרי התקופה. מטרתנו לטפח בוגרות ובוגרים בעלי זהות מגובשת, אחריות ומעורבות בקהילה ובחברה הישראלית".

גם אורית גור כהן, ראש מינהל החינוך, הנוער וההשכלה הגבוהה בעיריית גבעתיים, שמה את הדגש על מטרת הקצה - התלמיד: "שיתוף הפעולה עם המועצה חיוני כדי לקדם את החינוך הערכי בעיר ויתרום להשגת המטרה העירונית של הכוונת תלמידינו להיות אזרחים סקרנים, פעילים, משפיעים ומודעים לעצמם ולסובבים אותם".

"שיח פתוח ומשמעותי"

העיר הרצליה מצויה עמוק בתהליך, ואפשר כמעט לראות בה "עיר מודל". "החינוך העברי אצלנו לא נשאר ברמת ההצהרות, הוא בא לידי ביטוי בכל שכבות מערכת החינוך", אומר ראש העיר יריב פישר, ומדגיש: "אנחנו פועלים לעודד שיח פתוח ומשמעותי על זהות, שייכות וערכים, מתוך חיבור לערכי היהדות, הציונות, הדמוקרטיה והאחריות החברתית".

לדברי פישר, "ההשתלמויות לצוותי החינוך, החיבור שיצרנו בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי כחלק בלתי נפרד מיום הלימודים, ההשקעה בשלומוּת ובחוסן האישי של התלמידים והשותפויות בין בתי הספר לקהילה, כל אלה הופכים את ערכי החינוך הממלכתי־עברי למציאות יומיומית בעיר".