דתיים מקבלים יותר? המדינה מודה לראשונה בעיוות בתקציב החינוך

התקציב במערכת החינוך ישתנה בלחץ בג"צ? דיון משמעותי התקיים היום (שני) בבג"ץ בנוגע לשוויון התקציבים בחינוך. העתירה הוגשה לאחר שקבוצה של גופים העלתה את הטענה כי החינוך הממלכתי-דתי זוכה ליותר תקציבים ומשאבים וכי מדובר באפליה אל מול התלמידים החילונים.

במהלך הדיון השופטים דרשו מהמדינה להציג פתרונות אמיתיים בלוח זמנים קצר, והבהירו כי המדינה מודה בקיומו של "פער של עשרות אחוזים לטובת החינוך הממלכתי-דתי" בתקצוב. הדיון מגיע לאחר שהמדינה ביקשה חצי שנה כדי להשלים נתונים ואמרה כי הדברים ישתנו אולי רק בשנת הלימודים שתחל בספטמבר 2027.

במהלך הדיון הראשון מסוגו, עמדו שופטי בג"ץ על קיומם של פערים משמעותיים ועמוקים, אשר המדינה עצמה אינה מכחישה עוד. שופטי בג"ץ פנו לנציגי המדינה והבהירו: "לפי הנתונים יש פער והמדינה מודה בזה. עכשיו השאלה היא מה עושים. אין ספק ומחלוקת שבתוצאה יש פער של עשרות אחוזים, בוודאי לממלכתי הלא-יהודי. זה מוסכם".

השופטת יעל וילנר מתחה ביקורת חריפה על שיטת התקצוב הנוכחית ואמרה: "עבודת המטה צריכה לדון בכל ההיבטים, גם בנושא פתיחת בתי הספר הקטנים". השופטת הוסיפה והתייחסה לכספים הקואליציוניים: "זה צריך להיות מבוסס על נהלים ותקנות ולא מי רוצה ככה או ככה. זו שיטה שצריכה להיות מובנית ולעמוד בכללים... זה שיש כוח פוליטי מסוים לציבור מסוים לא צריך לשנות – ילד זה ילד זה ילד".

במשרד החינוך טוענים כי הפער לטובת החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) נובע מגודל בתי הספר, מיקומם, הרכב האוכלוסייה ועוד.

השופט פרופ' עופר גרוסקופף הדגיש את חשיבות מבחן התוצאה ואמר: "יש לוודא שעבודת המטה נשקלת גם למול מבחן התוצאה - לא יכול להיות שכל הקריטריונים יעבדו בסדר מבחינה מנהלית, ובסוף יישמר הפער. הכל למול השוויון המהותי".

השופטים סיכמו כי אין בכוונתם לתת לפעולות המדינה להיגרר: "לקחת שנה-שנתיים בנושא כל כך יקר וחשוב של חינוך הילדים? לא ניתן למשוך את הזמן. נגזור זמנים ומועדים ונעקוב אחרי זה".

ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, ממגישות העתירה: "ביהמ"ש זיהה היום היטב את הפגיעה המתמשכת בערך הממלכתיות ואת האפליה העמוקה והמובנית שנוצרה כאן בשיטת 'טלאי על טלאי'. הדרישה החד-משמעית של השופטים לטפל בפער המקומם של ה-28% בתקצוב, מהדהדת ומהווה הכרה בעוול היסטורי כלפי הזרם הממלכתי-עברי שדורש תיקון מהיסוד.

עורכי הדין של העותרים הציגו את עומק העיוות בשטח: "אין ספק שיש פער של עשרות אחוזים בין ילדי ישראל לטובת החינוך הממלכתי-דתי. הפיזור הגאוגרפי הוא לא גורם 'תמים'. גם בערים עם אותו תא שטח ואותה אוכלוסייה, פותחים יותר בתי ספר דתיים, כך שהכיתות קטנות יותר והתקצוב גבוה יותר. באותו תא שטח 2,000 תלמידים מרוכזים בבית ספר ממלכתי אחד, ובממלכתי-דתי הם מרוכזים בחמישה בתי ספר. אומרים לנו 'תסמכו עלינו'. הנורמות שמסדירות הוצאה של מיליארדי שקלים פרוצות לחלוטין. זאת התוצאה של המצב שהיינו בו. יש אפוטרופוס פוליטי שמפעיל לחצים בלתי פוסקים על החינוך הממלכתי-דתי. הצבענו עליהם בעתירה שלנו, זה מגיע מכספים קואליציוניים. אין אפוטרופוס פוליטי לציבור הממלכתי הרגיל, בעוד שלציבור השני יש כספים למורשת הרב דרוקמן או שעת מחנך. זה מקרה של חוסר צדק עד היסוד".