הפער העצום לטובת החינוך הממלכתי-דתי - והדרישה המקוממת של המדינה

בג"ץ יקיים מחר (שני) דיון נוסף בעתירה נגד פערי התקצוב בין תלמידי החינוך הממלכתי לבין תלמידי החינוך הממלכתי-דתי. במקביל, המדינה מבקשת מבית המשפט ארכה של חצי שנה לצורך השלמת בחינה מקיפה של הסוגיה במשרד החינוך.

מנתוני משרד החינוך עצמו עולה כי מערכת החינוך בישראל אינה שוויונית בהיקפי התקצוב, וכי תלמידים מזרמים שונים מקבלים רמות תקצוב שונות. הבדלים אלה משפיעים, בין היתר, על גודל הכיתות, מספר שעות הלימוד והמשאבים העומדים לרשות בתי הספר.

העתירה הוגשה על ידי הנהגת ההורים, מרכז מנור והמועצה לחינוך ממלכתי-עברי. לטענת העותרים, תלמידי החינוך הממלכתי-דתי נהנים מתקצוב גבוה יותר בהשוואה לתלמידי החינוך הממלכתי-עברי ולתלמידי מערכת החינוך הערבית. לדבריהם, הפערים נובעים הן מתקנות תקציביות ייעודיות לחינוך הממלכתי-דתי והן מאופן היישום של קריטריונים כלליים, כגון גודל מוסד, פריסה גיאוגרפית, גודל כיתה ומספר שעות הלימוד השבועיות.

לפי נתוני העותרים, הפערים בין הזרמים משמעותיים:

• בחטיבות הביניים:תלמיד בחינוך הממלכתי-עברי מתוקצב ב-23,971 שקלים בשנה, לעומת 29,630 שקלים לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי.
• בחטיבות העליונות:התקצוב השנתי הממוצע לתלמיד בחינוך הממלכתי-עברי עומד על 38,337 שקלים, לעומת 48,312 שקלים לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי.

בעתירה נטען כי כבר בבסיס התקצוב מקבל החינוך הממלכתי-דתי תוספת מובנית של שעות לימוד שבועיות: שעה נוספת בבית הספר היסודי עבור תפילה, שלוש שעות נוספות בחטיבת הביניים עבור תפילה ולימודי יהדות, ו-12 שעות לימוד שבועיות נוספות בחטיבה העליונה (המתורגמות לארבע יחידות לימוד נוספות לבגרות). לטענת העותרים, העלות הישירה של פער שעות זה מסתכמת בכ-1.5 מיליארד שקלים בשנה.

מנגד, המדינה טוענת בתשובתה כי החינוך הממלכתי-דתי הוא זרם חינוכי נפרד בעל מאפיינים ייחודיים המעוגנים בחוק. לפי עמדת המדינה, פסיקות קודמות כבר הכירו בלגיטימיות של תקצוב צרכים ייחודיים אלה, ובהם שעות תפילה וחובות מוגברות במסגרת תעודת הבגרות. עוד נטען כי התקצוב המוגבר נובע גם מהחלת קריטריונים אחידים על מאפייני אוכלוסייה שונים בחינוך הממלכתי-דתי, שבו קיים שיעור גבוה יותר של עולים חדשים ותלמידי חינוך מיוחד.

בתשובתה לבג"ץ ביקשה המדינה דחייה של שישה חודשים נוספים, וציינה כי משרד החינוך החל בעבודת מטה רחבה למיפוי כלל תקציבי בחינוך הממלכתי-דתי. המדינה הבהירה כי המסקנות לא ייושמו בשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ז), אלא רק בשנת הלימודים תשפ"ח (2027–2028), והציעה לעדכן את בית המשפט בהתקדמות העבודה עד ל-31 בדצמבר 2026.

ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, מסר בתגובה: "המדינה מודה שתלמידים אינם שווים במערכת החינוך וכי תלמידי החמ"ד זכאים לתקצוב יתר. במקום לתקן זאת, המדינה מתחפרת בנימוקים הנוגדים את חוק חינוך ממלכתי. לצד זאת, אנו שמחים שהמדינה כבר הכירה בחלק מהפערים והודיעה על צעדים ראשונים לתיקונם. לאחר שנה ושלושה חודשים שבהם משרד החינוך גורר את תגובתו, הוא מבקש לדחות שוב את הדיון כדי 'להשלים את עבודת המטה'. אם בית המשפט ייעתר לבקשה, מחזורים נוספים של תלמידי החינוך הממלכתי-עברי יתוקצבו בחסר גם בשנת הלימודים הבאה".