"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרשויות המקומיות יחליפו את משרד החינוך: התוכנית המהפכנית של בנט

התכנית של יו"ר "ביחד" כוללת ביזור סמכויות, מעבר לתקצוב פר תלמיד, מודל לימודים 60–40 ושנת י"ב שתהפוך לשנת מכינה או שירות • המורים יהפכו למנטורים, והבינה המלאכותית תוביל את ההוראה האישית

,עודכן
0השמעה
נפתלי בנט במסיבת עיתונאים. צילום: גדעון מרקוביץ

התכנית של יו"ר מפלגת "ביחד" והמועמד לראשות הממשלהנפתלי בנטלמערכת החינוך כוללת שינוי מבני עמוק, שבמרכזו הוצאת ניהול בתי הספר ממשרד החינוך, מעבר לתקצוב דיפרנציאלי פר תלמיד, והטמעת בינה מלאכותית בהיקף נרחב במערכת.

על פי התכנית שפורסמה היום (רביעי) כחלק מהקמפיין, בנט מבקש להפוך את משרד החינוך מגוף מנהל לגוף רגולטורי בלבד, שיתמקד בקביעת מדיניות, סטנדרטים, פיקוח ומדידה - בעוד הניהול היומיומי של בתי הספר יעבור לרשויות המקומיות ולמנהלים בשטח. התכנית כוללת גם ביטול מחוזות וצמצום כוח האדם המנהלי, לצד שינוי שיטת התקצוב מתקצוב לפי שעות תקן למודל של תקצוב פר תלמיד, באופן דיפרנציאלי לפי רקע סוציו-אקונומי וצרכים ייחודיים.

בנט בכנס "ביחד": ליכודניקים זורמים אלינו, המפלגה שהיתה הבית שלהם הפכה לקליפה ריקה" // משה בן שמחון

לטענת יוזמי התכנית, מערכת החינוך מוציאה כיום כ-50 אלף שקלים לשנה לתלמיד, אך אינה משיגה תוצאות מקבילות למערכת פרטית. כחלק מהמהלך, מוצע מודל "פינוי-בינוי" למערכת, הכולל פירוק המבנה הקיים ובנייתו מחדש.

בנט כבר הצהיר בעבר על חזון של מערכת חינוך ממלכתית אחידה לכלל תלמידי ישראל. לפי המתווה המוצע, 60% מתכני הלימוד יהיו בסיס משותף הכולל עברית, אנגלית, מתמטיקה, אזרחות, תנ"ך וציונות, ואילו 40% ייקבעו על פי אופי בית הספר והקהילה המקומית. מוסדות שלא ילמדו את תכנית הליבה לא יקבלו מימון מדינתי.

מרכיב מרכזי נוסף בתכנית הוא שילוב נרחב של בינה מלאכותית. לפי המודל המוצע, "ה-AI ילמד והמורה יחנך": לכל תלמיד יותאם מורה AI אישי שיזהה פערים, יתאים קצב לימוד ויתרגל חומר באופן אישי. במקביל, תפקיד המורים צפוי להשתנות - מהעברת ידע להובלה חינוכית, ליווי רגשי והעצמה אישית. במערכת החינוך כבר מתקיימים פיילוטים בתחום זה, בין היתר ביוזמות שליואב קיש.

שינוי משמעותי נוסף נוגע לשכבת י"ב: על פי התכנית, מרבית בחינות הבגרות יסתיימו כבר בכיתה י"א, ושנת י"ב תהפוך לשנת מכינה או שירות לאומי / צבאי במימון המדינה. השנה הזו תוגדר כ"שנת מצפן" ותתמקד בהכנה לשירות, חיזוק ערכים ופיתוח מנהיגות.

בכל פעם שמופיעים ניצנים של שגרה - מתחיל סבב חדש. תלמידים בבית ספר,צילום: אורן בן חקון

בנוסף, התכנית כוללת גם שורת הטבות למשרתים, בעיקר בתחום מעונות היום: מילואימניקים לוחמים יקבלו מעונות חינם, מילואימניקים פעילים שאינם לוחמים יקבלו סבסוד חלקי, ושאר המשרתים יזכו להטבות מופחתות בהתאם. מעונות שיעמדו בסטנדרטים גבוהים יקבלו גם מענקים, עדיפות בקרקעות ציבוריות ותמריצים נוספים.

לדברי בנט: "מערכת החינוך הישראלית, שהוקמה כפלא עם קום המדינה, מתקשה לתת מענה לאתגרי המאה ה-21. תיקונים קלים לא יספיקו - נדרשת חשיבה מחדש. נסגור את משרד החינוך של 1948 ונפתח מערכת חינוך של 2026".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר