רוב המורים טוענים שהם לא מלמדים מספיק על ערכים - וחושפים ממי הם חוששים

רוב מוחלט של 86% מקרב המורים בזרם הממלכתי־עברי, זרם החינוך הגדול בישראל, רואה את החינוך לארבעה ערכי ליבה בסיסיים כחלק מובנה מתפקידם.

ארבעת ערכי הליבה הם: יהדות ישראלית, דמוקרטיה ואנושיות, ציונות וציון, וקדמה ושגשוג. כאמור, 86% מהמשיבים סבורים כי העיסוק בערכים הללו חשוב יותר מאשר עמידה בתוכנית הלימודים הפורמלית. 79% מהם מאמינים כי יש להם, כאנשי חינוך, תפקיד מרכזי במתן מענה לקיטוב הקשה בחברה.

למרות הרצון המובהק, שיעור משמעותי מהמורים בזרם (עשרות אחוזים) חושבים שהמערכת לא מעמידה להם מסגרת מתאימה לעיסוק בחינוך ערכי, דהיינו מספיק שעות, וגם לא מציידת אותם בכלים ובידע מקצועיים ראויים להוראת הערכים.

הנתונים הללו נלמדים מתוך סקר מורים מקיף שערך מכון "אקורד" באוניברסיטה העברית, שמתפרסם לקראת "ועידת המחויבות לחינוך הממלכתי־עברי" בשיתוף "ישראל היום", שתתכנס ב־7 ביולי בזאפה מידטאון תל אביב. עוד עולה, מסקר קודם שנערך על ידי חברת "המדד", כי גם רוב ברור מקרב ההורים בזרם הממלכתי־עברי מעוניינים בחינוך לערכים. אלא שגם ההורים וגם המורים סבורים שבפועל בתי הספר בזרם אינם מקדישים לכך מספיק זמן ותשומת לב.

משבר זהותי־ערכי קשה

שני הסקרים נערכו בהזמנת המועצה לחינוך ממלכתי־עברי (סקר ההורים, בשיתוף הנהגת ההורים הארצית). המועצה נוסדה לפני קצת יותר משנתיים על רקע מציאות מתמשכת שבה הזרם הגדול ביותר בישראל - שמייצג יותר מ־40% מכלל התלמידות והתלמידים, חילונים ומסורתיים, מהפריפריה ומהמרכז ומכל הקשת החברתית - הפך מובן מאליו ואינו מיוצג פוליטית. זאת בניגוד חד לזרם הממלכתי־דתי (החמ"ד) ולחינוך החרדי על גווניו הרבים.

התוצאה היא משבר זהותי־ערכי קשה, בחישה פוליטית בלתי פוסקת של גורמים שזרים ברוחם לזרם ואפליה תקציבית ברורה וניכרת מול הזרמים האחרים. המועצה - שהוקמה על ידי שורת אנשי חינוך, שחלקם מילאו תפקידים בכירים במשרד החינוך, לצד דמויות ציבור בולטות מתחומי האקדמיה, הפוליטיקה, התרבות ועוד - לקחה על עצמה לייצג את הצרכים הייחודיים של הזרם מול מקבלי ההחלטות, לפתח פדגוגיה רלוונטית לזרם, להכשיר צוותי חינוך וליצור תודעה של קבוצה חברתית בקרב הציבור הממלכתי־עברי.

אין עם מי להתייעץ

המועצה פועלת מול כלל המפלגות המייצגות את הזרם במטרה לעגן בחוק ייצוג רשמי לזרם, גם מתוך זיקה ברורה לבחירות בקרוב.

בעיית הייצוג עולה באופן ברור גם מהשטח. סקר המורים כלל מדגם מייצג של 405 מורות ומורים - כ־80% מתוכם הביעו צורך בגוף שייצג ציבורית את זרם החינוך הממלכתי־עברי, ושיעור דומה הביע רצון בגוף שיספק להם תמיכה מקצועית. כ־70% מהמורים הנסקרים רוצים בגוף של הזרם, שאליו יוכלו לפנות להתייעצות בשעת הצורך.

עוד נתונים חשובים מהסקרים: רוב מוחלט וגבוה של מורי הזרם, ללא קשר לרקע שלהם - חילוני, מסורתי, דתי או חרדי - רואים חשיבות בעיסוק בכל ארבעת ערכי הליבה: יהדות ישראלית, דמוקרטיה, ציונות וקדמה ושגשוג.

ערך היהדות הישראלית: הן המורים והן ההורים סבורים כי העיסוק ביהדות ישראלית בחינוך הממלכתי־עברי צריך להיעשות בהקשר תרבותי (חילוני), לאומי או מסורתי - ולא דתי, אם כי 30% מכלל המורים חוששים מתגובת ההורים בבואם לעסוק בערך זה.

ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל המועצה לחינוך ממלכתי־עברי: "נתוני הסקר מוכיחים באופן חד־משמעי את מחויבות המורים בזרם הממלכתי־עברי לעמוד השדרה הערכי שלו ואת ההשתוקקות שלהם לעסוק בו באופן רגיש ואחראי, ולא להסתגר בתוך הכיתות מפני המציאות הישראלית הסוערת. אל מול הרצון הברור ניצבים גם מכשולים ברורים - היעדר מערכתי חוזר ונשנה של מסגרות מתאימות לחינוך ערכי ותחושת מסוגלות נמוכה של חלק לא מבוטל מהמורים, ולעיתים גם פחד מתגובות הורים ותלמידים".