"הילדים פתחו פערים, פיתחו חרדות"

שנת הלימודים תשפ"ו נחתמת כאחת הקשות שידעה מערכת החינוך בישראל, עם שורת משברים ביטחוניים ופדגוגיים שפגעו כמעט בכל תלמיד. המערכה מול איראן והלחימה המתמשכת בצפון שיבשו את רצף הלימודים, הובילו להשבתות ממושכות וללמידה חלקית בלבד, והותירו פערים לימודיים ונפשיים עמוקים. במקביל, קריסת לוח הבגרויות, נתונים מדאיגים במבחנים הארציים והחרפה באלימות בבתי הספר מציירים תמונת מצב עגומה - שבה השגרה החינוכית הפכה לחריג, והמערכת מתקשה לספק יציבות בסיסית לתלמידים.

מלחמות ומגפות: שנה שישית שזו השגרה

שישה שבועות של בתי ספר מושבתים: "שאגת הארי", המערכה מול איראן, הכתיבה את טון השנה כולה. המלחמה הזו שלחה מיליוני תלמידים לשישה שבועות ארוכים של למידה מהבית, תוך שיבוש מוחלט של חיי החברה, ששיאו בביטול הגורף של חגיגות ואירועי הפורים בבתי הספר. זה כלל מעט מאוד לימודים בזום. השגרה חזרה רק אחרי חופשת הפסח - מה שהשאיר רק פחות מחודשיים של למידה. בזמן הזה הילדים פתחו פערים, פיתחו חרדות, ומצבם הנפשי הורע - דבר שגרם לעוד התנהגויות בסיכון.

לימודים תחת אש בצפון: בצפון הארץ הלחימה מול חיזבאללה המשיכה לגבות מחיר כבד - גם בנפש וגם ממערכת החינוך. בעוד בכל רחבי הארץ הלימודים התקיימו כסדרם, ביישובים צמודי גדר תלמידים נאלצו להתמודד עם ביטולי לימודים תכופים, ובאחד מרגעי השיא הכואבים של השנה נאלצו ילדים להשתטח על הרצפה ולהגן על ראשיהם במהלך אזעקות שהופעלו באמצע טקסי חג השבועות.

"שנה מהמורכבות שידענו"

"השנה החולפת היתה מהמורכבות שידעה מערכת החינוך בישראל", אומר אורן אוזן, יו"ר הנהגת ההורים הארצית. "תלמידים, הורים וצוותי חינוך התמודדו עם אתגרים ביטחוניים, חוסר ודאות ושינויים תכופים שפגעו בשגרת הלמידה והחיים. במיוחד ראויים לציון ילדי הצפון, הוריהם ואנשי החינוך שנאלצו, ועדיין נאלצים, להתמודד עם מציאות ממושכת של איום, פינוי ושיבוש מתמשך. לצד הקשיים ראינו חוסן, ערבות הדדית ומחויבות יוצאת דופן של קהילות שלמות. השנה הזו הוכיחה כי מערכת החינוך נשענת לא רק על תוכניות ומבנים, אלא בראש ובראשונה על האנשים שמפעילים אותה מדי יום. עם סיומה של השנה עלינו להפיק את הלקחים, לצמצם פערים ולחזק את השותפות בין המדינה, מערכת החינוך וההורים. מבט קדימה מחייב אותנו להשקיע יותר בחוסן הרגשי של התלמידים, ביציבות המערכת ובמאבק נחוש באלימות ובשיח הפוגעני, כדי שבתי הספר יהיו מקום בטוח, מכיל ומכבד עבור כל תלמיד ותלמידה".

קריסת לוח הבגרויות: המצב הביטחוני הרעוע הוביל אך לפני כמה ימים גם לקריסת לוח בחינות הבגרות המקורי. התלמידים קיבלו אמנם מתווה הקלות מיוחד, אבל הסבב האחרון הזיז את הבגרויות לתאריכים בלתי אפשריים מבחינת התיכוניסטים. כך, למשל, הבגרות בביולוגיה נקבעה ל־25 ביוני, אך בעקבות טענות של תלמידים לפני גיוס על כך שקבעו חופשה בחו"ל לפני שיעלו על מדים היא הוקדמה ל־18 בחודש. כעת רבים מהתלמידים דורשים לבטל אותה לחלוטין ולקבוע ציון על פי מבחנים קודמים.

לדברי דרור כהן, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, "גם סוף השנה הזו לא היה חלק כמו שרצינו. לאחר שש שנים של אתגרים ומשברים אנו, תלמידי ישראל, והשמיניסטים בפרט, קיווינו שנוכל לסיים את השנה כמו שמגיע לנו. על רקע מלחמת 17 השעות והזזת בחינות הבגרות פעם נוספת, מועצת התלמידים והנוער הארצית עובדת מול שר החינוך כדי לוודא שהשנה הרעועה תסתיים ללא משברים נוספים".

התוצאות העגומות במבחני תנופה

אנגלית: המערכת חוותה השנה קריסה פדגוגית מהדהדת. נתוני מבחני "תנופה" הארציים של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) חשפו תמונת מצב מבהילה בקרב תלמידי כיתות ט' (כיום י'): כל תלמיד רביעי (26%) נמצא ברמת ביצוע נמוכה מאוד בשפת אם. באנגלית המצב הוגדר כקטסטרופה, כאשר רק 22% מהתלמידים עומדים בדרישות תוכנית הלימודים, ו־40% מהם לא מסוגלים לקרוא אנגלית בסיסית או לענות על שאלות.

לדברי עידו מהצרי, מנכ"ל התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית (תלמ"א): "תשפ"ו היתה שנה שבה תלמידים רבים שוב מצאו את עצמם מתמודדים עם שיבושי למידה בעקבות המלחמה מול איראן והמצב הביטחוני בצפון. לצד זאת, המחסור במורים לאנגלית בפריפריה ממשיך להוות אתגר משמעותי. אם אנחנו רוצים להכין את הדור הבא לעולם של חדשנות, מדע ותעסוקה איכותית, לא מספיק ללמד אנגלית כמקצוע - צריך לאפשר לתלמידים להשתמש בה, לדבר אותה ולחוות אותה. לכן אנחנו מחברים בין אנגלית מדוברת לעולמות המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, ויוצרים עבור תלמידים הזדמנויות לרכוש ביטחון, סקרנות ומיומנויות שיפתחו בפניהם דלתות בעתיד. התוצאות שראינו השנה מוכיחות שגם בתנאים מורכבים במיוחד ניתן לצמצם פערים ולייצר התקדמות משמעותית כשמציעים לתלמידים חוויית למידה רלוונטית, מעשית ומעוררת השראה".

סערת ראמ"ה: פרסום הנתונים הכושלים של תלמידי ישראל הוביל לריב חסר תקדים בין שר החינוך יואב קיש לבין מנכ"ל ראמ"ה, ד"ר גל אלון, לאחר שהשר ניסה לעכב את פרסום הנתונים הקשים (שחשפו בהמשך כי רק 3% מהתלמידים עומדים בדרישות במדעים). בעיצומו של העימות החליט השר קיש לעקוף את הגוף העצמאי, להקים יחידות מדידה והערכה פנימיות הכפופות אליו ישירות במשרד, ואף פנה לנציבות שירות המדינה בבקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד המנכ"ל במטרה להובילו לפיטוריו.

האלימות גואה - ומשרד החינוך חסר אונים

אלימות גואה: אין כמעט שבוע שבו אין תקריות אלימות לפחות בשלושה בתי ספר, וכתוצאה מכך הסתדרות המורים או ארגון המורים משביתים את הלימודים לשעתיים. אלה כבר לא תקריות קטנות - מדובר בתלמידים ובהורים שתוקפים צוות חינוכי: מורה, יועץ או יועצת, מנהל או מנהלת. האלימות במערכת החינוך עולה שלב והיקף - ובהסתדרות המורים מפנים אצבע מאשימה להורי התלמידים, שבמקום לחנך את ילדיהם מגבים אותם.

הקרב על הטלפונים: אחת ההחלטות המשמעותיות של שר החינוך יואב קיש היא הוצאת הטלפונים הניידים מחטיבות הביניים באופן מוחלט במהלך שעות הלמידה וההפסקות, בניסיון להילחם במגפת הנתק החברתי ובירידה בריכוז. זה יקרה החל משנת הלימודים הבאה, תשפ"ז. היא מגיעה לאחר החלטה על הוצאת הניידים מבתי ספר היסודיים - שם ממילא לא השתמשו בהם, ובתי ספר יסודיים אוסרים שימוש בטלפון גם בהפסקות.

הכנה לחמישה ימי לימוד: הבטחת בחירות של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד לקדם מעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע (וביטול ימי שישי) עוררה סערה ציבורית עזה בקרב ההורים וגם בקרב המורים. הדרישה של המזכ"לית היא שהמורים יעבדו ארבעה ימים בלבד, כלומר יום חופשי באמצע השבוע, וגם חופשה ביום שישי - אלא שמשרד האוצר מתנגד.

סכסוך עם רן ארז: יו"ר ארגון המורים רן ארז הכריז על סכסוך עבודה חדש ואיים בעיצומים בבתי הספר התיכוניים, מה שיכול להשפיע על פתיחת שנת הלימודים הבאה. הטענה של הארגון היא עלייה חדה במקרי האלימות בבתי הספר ללא גיבוי והגנה למורים, "ובאוזלת היד של משרד החינוך והעומד בראשו", כך טען. נוסף על כך, הוא טען לסגירת מגמות טכנולוגיות ופגיעה במסלולי לימוד ללא הידברות עם ארגון המורים.