אקדמיה תחת מצור: החרם שמאיים לשתק את הסטארט-אפ ניישן

הערות אנטישמיות, ביטול שיתופי פעולה מחקריים ושיבוש הרצאות וכנסים: כך נראים חייהם של החוקרים מהאקדמיה הישראלית מאז 7 באוקטובר ולאחר "שאגת הארי" מול איראן. אזרחי מדינת ישראל מרגישים את היחס העוין שהם מקבלים במדינות שונות בעולם מאז המלחמה בעזה, בלבנון והסבבים מול איראן.

לא פחות מהנושא התיירותי, נמצא גם הנושא האקדמי - מדינות ומוסדות אקדמיים בחו"ל מחרימים חוקרים ישראלים, מוסדות אקדמיים ישראליים ושיתופי פעולה מחקריים - מה שפוגע לא רק באקדמיה הישראלית אלא במדינה כולה.

ועד ראשי אוניברסיטאות המחקר (ור"ה) מפרסם היום את הדו"ח החצי-שנתי הרביעי של צוות הפעולה למאבק בחרם האקדמי. הדו"ח חושף תמונת מצב מדאיגה של החרפה והתמסדות המאבק נגד המדע הישראלי.

בלגיה בראש, איטליה מזנקת

פילוח הדיווחים על חרם אקדמי (אוקטובר 25 ועד מרץ 26) מעלה כי 41% מהמקרים נוגעים להשעיית שיתופי פעולה, כמו למשל במחקרים משותפים; 29% נוגעים לשיבוש הרצאות וכנסים - למשל ביטול של הרצאה של חוקרים ישראלים; 9% עסקו בהערות אנטישמיות ו-9% נוספים בפגיעה במענקים. עוד 7% מהמקרים נוגעים לקושי לפרסם תוצאות מחקרים בכתבי עת אקדמיים מחוץ לישראל, ועוד 5% עוסקים בהערכת עמיתים.

ברמה הגיאוגרפית, בלגיה ממשיכה להוביל את טבלת הדיווחים המצטברת, ואחריה מדורגות הולנד, אנגליה, ספרד ואיטליה - כאשר באחרונה נרשמה עלייה חדה המושפעת מהשיח הפוליטי הפנימי סביב הלחימה.

כאמור, הדו"ח הסוקר את התקופה שבין אוקטובר 2025 לאפריל 2026, מצביע על כך שלמרות הפסקת האש במלחמת "חרבות ברזל" והמעבר למבצע "שאגת הארי", מגמת החרם אינה דועכת אלא משנה את פניה.

בעוד שבשנים 2024-2025 אופיינה התופעה בפרץ של חרמות שהופנו לעבר חוקרים בודדים (כ-57% מהמקרים שדווחו בשנים אלה), הנתונים הנוכחיים מלמדים כי בחודשים האחרונים מוקד החרם עבר לזירה האסטרטגית של מוסדות ואגודות מקצועיות.

כיום נראה כי רוב החוקרים שביקשו להחרים את ישראל כבר פועלים כך, והמאבק התקבע כפעילות מאורגנת שמטרתה לבודד את ישראל מהסכמים בינלאומיים רחבים.

סכנה להסכמים

הממצא המטריד ביותר בדו"ח הנוכחי הוא זינוק דרמטי של 150% בדיווחים הקשורים לתוכנית המחקר האירופית היוקרתית "Horizon Europe", המהווים כיום כרבע מכלל מקרי החרם המדווחים. מדובר בתוכנית דגל של האיחוד האירופי למחקר וחדשנות עם תקציב עתק של מיליארדים, המיועדת לחזק את המדע והטכנולוגיה באירופה ובמדינות שותפות, בהן ישראל. הדו"ח מדגיש כי ארגוני החרם משכילים להתאים את עצמם לנסיבות משתנות ומנצלים מנופי לחץ מדיניים וביטחוניים כדי להעמיק את הבידוד האקדמי.

לדברי מחברי הדו"ח: "האווירה העוינת באירופה מזינה את עצמה מהמתיחות הביטחונית מול לבנון ואיראן, אך גם מהסתייגות גוברת בקרב מקבלי החלטות ביבשת ממדיניות החוץ של ממשל טראמפ בארה"ב, שאליה נתפסת ישראל כבעלת ברית קרובה במיוחד".

ומי עוד "אשם" בבידוד הישראלי? ככל הנראה גם פוליטיקאים ישראלים. על פי הדו"ח ישנה ביקורת חריפה על מהלכים פנים-ישראליים, דוגמת חוק "עונש מוות למחבלים" והתבטאויות של נבחרי ציבור, המעלים בעיני האיחוד האירופי שאלות לגבי ערכים משותפים - המהווים תנאי הכרחי להמשך השתתפותה של ישראל בהסכמי "הורייזון". מצב זה יוצר איום ממשי לקראת חידוש ההסכמים.

בועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) מתריעים כי ללא היערכות ממשלתית מתואמת והשקעה עקבית בהסברה ובחיזוק קשרים קיימים, ישראל עלולה למצוא את עצמה מחוץ למועדון המדעי היוקרתי בעולם, דבר שיגרום נזק בלתי הפיך להיותה אומת הסטארט-אפ.

לדברי פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר ור"ה: "הדו"ח מוכיח שהחרם האקדמי אינו תופעה חולפת אלא מאבק ארוך טווח המאיים על ליבת המחקר הישראלי. המדע והמחקר האקדמי צריכים לגשר על פערים תרבותיים ופוליטיים ולא להעמיק אותם, והניסיון להדיר את ישראל מבמות בינלאומיות רק בשל הזהות הישראלית מהווה אפליה פסולה המזיקה למדע העולמי כולו.

"עלינו להציב את בלימת הסחף הזה כיעד אסטרטגי לאומי", מוסיף פרופ' חיימוביץ. "האוניברסיטאות הישראליות הן חוד החנית של המצוינות והפלורליזם הישראלי, ובידודן המדעי הוא סכנה מוחשית לחוסנה ולביטחונה של המדינה".