ואז צעקו "רחפן": כתבנו עם הלוחמים בתוך שטח לבנון

הכניסה לאל חיאם בדרום לבנון מתבצעת בתוך רכבים משוריינים של צה"ל. ככל שמתקרבים לעיירה, קשה לפספס את סימני הלחימה. אבל רק ברגע שיורדים מהרכב ומסתכלים סביב מבינים באמת את סדר הגודל של הקרבות שהתנהלו כאן.

מה שהייתה עד לא מזמן אחת העיירות הגדולות בדרום לבנון הפכה למרחב הרוס ושבור כמעט לחלוטין. הרים של בטון, זכוכיות ומתכת מפוזרים בכל פינה. בתים שלמים קרסו, עמודי חשמל נשברו ונשארו זרוקים לצד הכביש, ורק מבנים בודדים עדיין עומדים במרחב וגם הם מחוררים מירי ופגיעות.

ואז נשמעת לפתע הקריאה: "רחפן". פחות מעשר דקות אחרי שנכנסנו לעיירת אל חיאם יחד עם לוחמי גדוד צבר של חטיבת גבעתי, החיילים כבר רצים לעבר המבנים הנטושים ותופסים מחסה כמעט באופן אוטומטי.

החשש מפני רחפנים מורגש היטב בשטח, אך עבור הלוחמים מדובר כבר כמעט בשגרה. בצה"ל מסבירים כי את הרחפנים מזהים לעיתים באמצעות מכ"ם ולעיתים באמצעות תצפית של לוחמים בשטח.

אחרי מספר דקות, כשהתברר שאין איום מיידי, יצאנו שוב החוצה והמשכנו לנוע בין ההריסות.

לפני המלחמה חיו באל חיאם בין 30 ל-35 אלף תושבים, והיא נחשבה לאחת העיירות המרכזיות בדרום לבנון ואחד ממעוזי ההשפעה הגדולים של חיזבאללה באזור. היום הרחובות ריקים לחלוטין. כמעט ואין תושבים, החנויות נטושות, וכל האזור מרגיש כמו זירת קרב עצומה שנעצרה באמצע.

בין ההריסות נכנסנו יחד עם לוחמי צבר לתוך אחד המבנים במרחב, שם נחשפה אחת משיטות הלחימה המרכזיות שחיזבאללה בנה לאורך השנים בדרום לבנון.

מבחוץ המבנה נראה כמו עוד חנות בגדים נטושה ברחוב הראשי של העיירה. מעל החנות עדיין תלוי שלט שמציג את המקום כעמותת צדקה לחלוקת בגדים וסיוע לנזקקים. אלא שמתחת לאותה חנות "הומניטרית" הסתתרה אחת מתשתיות הלחימה המשמעותיות ביותר שנחשפו במרחב.

מאחורי אחד הקירות הסתתר מעבר שחיבר בין מספר מבנים סמוכים ואפשר למחבלי חיזבאללה לנוע בין הבתים מבלי לצאת כלל לרחוב. מתחת לרצפה גילו הלוחמים פיר בעומק של כ-25 מטרים שהוביל למנהרה באורך של כ-20 מטרים, שחיברה בין מבנים שונים במרחב. בניגוד למנהרות בעזה, שנועדו פעמים רבות לשהייה ממושכת, כאן מדובר היה במנהרת תנועה ולחימה שאפשרה למחבלים להיכנס מצד אחד של הרחוב ולצאת מתוך מבנה אחר לחלוטין.

"גדוד צבר נמצא פה במרחב אל חיאם קרוב לחודשיים של לחימה. כמעט כל בית ובית פה נכנסנו אליו", סיפר ל"היום" סרן א', מפקד פלוגה בגדוד צבר. "פגשנו גם אמצעי לחימה וגם אמצעי מודיעין. כל הכפר פה הוא בעצם תשתית אחת גדולה של חיזבאללה".

לדבריו, חנות הבגדים שימשה בפועל כחלק מתשתית טרור רחבת היקף. "הם משתמשים במרחב של ארגון צדקה ובחנות בגדים לטובת תשתית אויב. בתוך המנהרה מצאנו גם חדר פיקוד, מפות ואמל"ח רב".

בצה"ל מסבירים כי מדובר בחלק מתפיסת הלחימה שבנה חיזבאללה במשך שנים בדרום לבנון. במקום מוצבים מבודדים, נבנה למעשה מרחב לחימה שלם בתוך שכונות אזרחיות. כמעט כל המרחב בעיירה חובר באמצעות פתחים פנימיים בין בתים, מעברים מוסתרים ותשתיות תת קרקעיות שאפשרו למחבלים לנוע בתוך השטח הבנוי כמעט מבלי להיחשף.

לוחמי צבר הגיעו למקום לאחר סדרת היתקלויות במרחב. באחת הפשיטות נתקלו הכוחות בשני מחבלים בטווח קצר וחיסלו אותם. רק לאחר סריקות נוספות הבינו כי מתחת לחנות הבגדים מסתתר אחד הנכסים המשמעותיים ביותר שנמצאו באזור.

"להקים תשתית כזאת לוקח חודשים אם לא שנים", אומר סרן א'. "הקרקע פה הרבה יותר קשה ומאתגרת מאשר בדרום, וגם העלויות גבוהות מאוד".

גם סרן מ', מפקד פלוגה נוסף בגדוד צבר, מדגיש כי מבחינת הלוחמים, עצם הלחימה בעומק השטח הלבנוני משנה את המציאות בגבול. "המטרה הכי חשובה שלנו היא שתושבי מטולה ותושבי כפר יובל לא יקבלו את הנ"ט והירי הישיר שהם קיבלו עד עכשיו. אנחנו פה בהגנה קדמית חזקה מאוד ופה כדי להישאר".

לדבריו, למרות השיח הרב סביב איום הרחפנים, בשטח התחושה שונה. "רחפני הנפץ לא מטרידים אותנו בכלל. ברור שאנחנו מתמגנים ויש לנו יכולות להתמודד עם זה, אבל זה לא פוגע בנו".

סרן מ' מוסיף כי הגדוד אף ביצע פשיטה עמוקה יותר לתוך לבנון, כ-13 קילומטרים מהגבול, באזור דיבין. "ביצענו פשיטה בחסות הלילה לתוך אחד ממעוזי חיזבאללה. הם לא דמיינו שנגיע לשם. הרסנו תשתיות, פגענו במחבלים ומנענו איומים עתידיים על המרחב".

אבל אולי הדבר הבולט ביותר באל חיאם הוא הפער שבין מה שנראה מעל הקרקע לבין מה שהסתתר מתחתיה. מעל הרחוב הראשי עדיין תלויים שלטים של חנויות ועמותות צדקה. מתחתם נבנתה לאורך שנים תשתית לחימה שלמה שנועדה לאפשר לחיזבאללה להילחם מתוך אוכלוסייה אזרחית ולהסתתר בתוך מרחב שנראה מבחוץ כמו עוד עיירה לבנונית רגילה.