"נערכים לתוצאות נמוכות גם במדעים": תוצאות מבחני "תנופה" שנערכו בשנה שעברה לתלמידי כיתה ט' ופורסמו בסוף השבוע הראו נתונים עגומים בכל הנוגע לשליטה באנגלית ובשפת אם. המבחן כלל בשנה שעברה גם את נושא המדעים והתוצאות לא פורסמו עדיין, אך גורמים במערכת החינוך צופים נתונים גרועים גם בנושא זה – כלומר אחוז נרחב של תלמידים שלא הגיע לרמה הנדרשת במדעים.
הם כינו את זה "התרסקות של מערכת החינוך". בנוסף, גורמים במשרד החינוך הודו: "אנחנו מאוד חוששים מהתוצאות של המבחנים שלא פורסמו". נזכיר כי בדצמבר 2024 פורסמו תוצאות מבחני טימס מראים שפל של 17 שנה בהישגים של מתמטיקה ומדעים בקרב תלמידי ישראל.
מבט אל מה שקרה במשרד החינוך בשנים האחרונות מראה כיצד הגענו לשפל בהישגים בשפה ואנגלית: שר החינוך יואב קיש שנמצא בתפקיד שלוש וחצי שנים שם הדגש על לימודי תנ"ך, המחסור במורים מיומנים לאנגלית קיים שנים אך לא טופל. מלחמת חרבות ברזל שבשה את הלימודים ותלמידים מהדרום והצפון למדו במסגרות זמניות. והקורונה? היא הגיע שהתלמידים האלה היו עוד בבית הספר היסודי. כך החלה ההידרדרות שרחוקה מסיום.
קיש לא יוכל להאשים את קודמיו
תוצאות מבחני תנופה שפורסמו על ידי משרד החינוך הראו נתונים קשים, עגומים, מצביעים על מערכת שנמצאת בקריסה עוד כבר כמה שנים והנתונים יהיו גרועים עוד יותר, הסיבה המבחן נעשה עוד לפני שתי המערכות מול איראן – "עם כלביא" (יוני 2025) ו"שאגת הארי (פברואר 2026).
הנתונים הראו כי בשפת אם, (עברית או ערבית) 60% מתלמידי כיתה ט' בישראל לא עומדים בדרישות תכנית הלימודים ולחלקם פערים משמעותיים.
כמה משמעותיים? כל תלמיד רביעי (26%) הוא ברמת ביצוע נמוכה מאוד. כלומר מתקשה בקריאה והבנה של טקסטים, זה כמובן משפיע לא רק על הישגיו במקצוע עברית או ערבית אלא בכל המקצועות שכן יש לו בעיה בהבנת הנקרא. באנגלית המצב גרוע עוד יותר: רק 22% מתלמידי כיתות ט' עומדים בדרישות תכנית הלימודים שקבע משרד החינוך, שם 40% מהתלמידים כלומר כמעט מחצית מהתלמידים נמצאים ברמת ביצוע נמוכה מאוד – לא יודעים לקרוא אנגלית או לענות על שאלות.
הדגש על תנ"ך, בלבד
צריך לשים לב לנתונים, זה לא סקר בקרב כמה מאות תלמידים או עשרות בתי ספר, אלה מבחנים ארציים שהשתתפו בהם כ- 30,256 תלמידים מ-318 מוסדות חינוך. מי שהפעם נעלם מהודעת משרד החינוך הוא שר החינוך יואב קיש, שר החינוך שנכנס לתפקידו לפני שלוש וחצי שנים, בינואר 2023. הפעם, בניגוד לתוצאות קודמות הוא לא יכול להאשים את קודמיו בתפקיד.
היה לו מספיק זמן להכין את מערכת החינוך. השר, כחלק מקמפיין הבחירות לכנסת העדיף להתמקד דווקא במקצוע התנ"ך, מקצוע חשוב מאוד, אלא שהוא מקצוע הומני לעומת מקצוע שפתי. הוא השיק את תכנית "שורשים" לזהות יהודית ובכך הסיט משאבים לטובתה.
הוא העדיף לעסוק בריבים מתי ואיפה יניחו תפילין בבתי הספר – במקום לטפל במחסור החמור במורים באנגלית כפי שהבטיח לעשות ונכנע לתכתיבים של הסתדרות המורים בכל הנוגע להבאת מורים מקצועיים למערכת. כיום רבים מהמורים שמלמדים אנגלית לא למדו את חום הדעת הזה אלא מקצעות אחרים כמו ספרות או היסטוריה ומנהלים מכניסים לכיתות מורים לא מקצועיים – וזו התוצאה.
צריך לשים לב גם למתי נערך המבחן, הוא נערך בשנה שעברה בפברואר 2025, כלומר התלמידים נמצאים היום כבר בתיכון, בכיתה י' ועושים בגרויות. המבחן נערך כשהם היו בכיתה ט' לפני מבצע "עם כלביא" שרק הרע את מצבם וגם לפני "שאגת הארי". הם עדיין התמודדות עם השלכות המלחמה של השבעה באוקטובר. הם היו בכיתה ח' כשהמלחמה הייתה בשיאה ובכיתה ז' כאשר היא פרצה חודש אחרי פתיחת שנת הלימודים.
כשהקורונה פרצה הם היו בכיתה ד' בחודש פברואר החלו הבידודים והסגרים, הם עלו לכיתה ה' עם קפסולות ומסכות ונאלצו לוותר על ימי לימוד בבתי הספר לטובת כיתות א'-ג' והעבירו שעות מול הזום. הם נפרדו מהקורונה לחלוטין רק בכיתה ו'.
לדברי ד"ר דפנה הורניק, ראש החוג לאנגלית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: "תוצאות מבחני תנופה באנגלית לכיתה ט מעלות תמונה מורכבת, שיש לקרוא גם על רקע חוסר היציבות שחוותה מערכת החינוך בשנים האחרונות. תקופות של שיבוש, למידה מרחוק ושינויים תכופים פגעו ברצף ההוראה, ורצף הוא תנאי הכרחי לרכישת שפה. בהקשר זה, ההישגים משקפים לא רק את יכולות התלמידים, אלא גם את תנאי הלמידה המאתגרים".
"ממצאי המחקר מצביעים על פער מתמשך בין החשיבות הרבה שמייחסים הורים ללימודי אנגלית לבין ההישגים בפועל, פער המחייב בחינה מחודשת של סדרי העדיפויות במערכת. אין די בהכרה בחשיבות השפה; יש לתרגם אותה להקצאת משאבים ממשית. בראש ובראשונה – הגדלת היקף שעות הלימוד באנגלית וחיזוק ההוראה, ולא דחיקת המקצוע לטובת טרנד טכנולוגי כזה או אחר".
"דווקא לנוכח חוסר היציבות הפוליטי והחברתי במדינת ישראל, יש צורך במחויבות להשקעה גדולה יותר בחינוך על כל שלביו. דווקא בתקופה של אי־ודאות, נדרשת מערכת החינוך לגלות גמישות והתאמה: פיתוח מענים פדגוגיים מותאמים, חיזוק מיומנויות יסוד, ומתן זמן לתרגול משמעותי. אם לא נשכיל לתעדף את ההשקעה במערכת החינוך, תוצאות כאלה יהיו רק קצה הקרחון בהישגים של תלמידות ותלמידי ישראל".