אבסורד: החוק "החדש" למען המילואימניקים

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זכויות הסטודנט, שלפיה מוסדות אקדמיים יחויבו להקל בתנאי הקבלה למועמדים ששירתו בשירות מילואים. בין היתר, נקבע כי ניתן יהיה לקבל מועמדים גם בתנאי סף מוחרגים, למשל ללא פסיכומטרי, בהתאם לאופי השירות, משכו וסמיכותו למועד הקבלה.

לפי החוק, החל משנת הלימודים התשפ"ט, הסמכות להעניק הקלות תותנה בקביעת שר החינוך כי קיימת הצדקה לכך, לאור היקף ואופי שירות המילואים. הקביעה תיעשה בצו, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך של הכנסת. בנוסף, בשנות הלימודים תשפ"ז ותשפ"ח, תינתן למוסדות סמכות להקל גם על מועמדים שבני זוגם שירתו לפחות 42 ימים במילואים בשנה שקדמה לרישום ללימודים.

הקלות שכבר קיימות בפועל

למרות אישור החוק, בפועל מדובר במהלך שמעגן מצב קיים. מוסדות אקדמיים מחויבים לפעול לפי תנאי סף שונים לכל תחום לימוד, אך כבר משנת 2017 רשאים לקבל עד 10% מהסטודנטים בכל תוכנית לימודים בהחרגה, לצורך הנגשה וצרכים מיוחדים.

ההחרגה ניתנת, בין היתר, לאחים שכולים, פצועי מלחמה, סטודנטים עם מוגבלות וגם למשרתי מילואים. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נוספו עוד 8%, כך שהמוסדות יכולים כיום לקבל עד 18% סטודנטים בהחרגה - שיעור גבוה מהיקף ההחרגות הכללי ואף מהסטודנטים מהמגזר הערבי.

הבעיה האמיתית: לא הקבלה, אלא ההישרדות

לצד ההקלות בקבלה, המציאות בשטח מצביעה על קושי אחר לחלוטין. צעירים משרתי מילואים מתמודדים עם עומס כבד של שירות לצד לימודים, מה שמוביל לפגיעה בהישגים האקדמיים ואף לנשירה.

החוק החדש, שמחייב הקלות בכניסה למוסדות, אינו נותן מענה לקושי המרכזי - היכולת להשלים את התואר בתנאים הקיימים. במקביל, מדיניות הממשלה ממשיכה להעמיס ימי מילואים רבים, מה שמעמיק את הפערים ופוגע ביכולת של הסטודנטים לעמוד בדרישות הלימוד.

בנוסף, במסגרת החוק, הוארכה בשנתיים הוראת השעה שמעניקה עדיפות בזכאות למעונות לסטודנטים לוחמים, משרתי מילואים ונפגעי טבח 7 באוקטובר, לשנות הלימודים תשפ"ז ותשפ"ח.