"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
חשש במוסדות האקדמיים

8% מהסטודנטים לרפואה - מילואמיניקים שהתקבלו בלי לעמוד בתנאי הסף

ועדת החינוך דנה בהצעת חוק זכויות הסטודנט, שתאפשר החרגה בכניסת לוחמי מילואים ללימודים אקדמאיים - על אף שאינם עומדים בתנאי הקבלה • גורמים באקדמיה חוששים כי החקיקה רק תפגע בסטודנטים מילואימניקים, שכבר היום מספר ההחרגה הוא גבוה

,עודכן
0השמעה
הרוב הציוני המשרת. לשנות את כיוון הספינה. צילום: ללא

ועדת החינוך של הכנסת דנה הבוקר (שלישי) בהצעת חוק זכויות הסטודנט, שתיתןהעדפה מתקנת ללוחמים שעשו ימי מילואיםרבים, בכך שיקבלו החרגה בכניסה ללימודים אקדמאיים - על אף שאינם עומדים בתנאי הקבלה (כמו ציון פסיכומטרי ועוד). בדיון התפתח ויכוח בין ח"כים שטענו כי יש העדפה מתקנת לסטודנטים ערבים, לבין נציגי האקדמיה שטענו כי הנתונים מלמדים אחרת.

צפו: לוחמי מילואים של גולני תועדו מתניעים טנק סורי

לוחמי חטיבת מילואים בגולני התניעו טנק סורי // שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

יש לציין כימוסדות אקדמאייםמחויבים לקבל סטודנטים על פי תנאי סף לכל מקצוע. יש דרישות סף ללימודי רפואה, למדעי המחשב ולהוראה - והם שונים זה מזה. כבר משנת 2017, המועצה להשכלה גבוהה איפשרה למוסדות לקבל מידי שנה סך של 10% סטודנטים חריגים בכל תכנית לימודי, לצורך הנגשה וצרכים מיוחדים. ההחרגה יכולה להינתן, למשל: לאחים שכולים, פצועי מלחמה, סטודנטים עם מוגבלות וגם מילואימניקים.

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המוסדות יכולים לקבל בהחרגה 18% סטודנטים מילואימניקים בכל תכנית לימודים. הנתון הזה גבוה יותר מאחוזי הסטודנטים שהוחרגו על רקע כללי ומהסטודנטים מהמגזר הערבי.

"העדפה מתקנת"

הנתונים, למעשה, שומטים את הטענות של חלק מיוזמי החוק כי הוא בא על רקע זה שמתקיימת באקדמיה "העדפה מתקנת" לסטודנטים ערבים או לחלופין לסטודנטים חרדים - מה שהוכח כלא נכון בנתונים האחרונים. למשל, באוניברסיטת תל אביב לא התקבלו סטודנטים ערבים בהחרגה. בבר אילן התקבלו רק 0.8% מהסטודנטים מהמגזר הערבי בהחרגה (29 צעירים). עם זאת יש לציין כי באונ' חיפה עמדה ההחרגה לסטודנטים מהחברה הערבית על 7.2% לעומת ההחרגה למילואימניקים שעמדה על 4.2%.

גורמים באקדמיה חוששים כי החקיקה רק תפגע בסטודנטים מילואימניקים שכבר היום נכנסים במספרים גבוהים יחסים בהחרגה, למרות שאינם עומדים בתנאי סף.

חיילי מילואים מישראל הותקפו במהלך אירוע סטודנטים בטורונטו // SSI

הנתונים מלמדים כי ברפואה, אחד המקצועות הכי מבוקשים וקשים לקבלה התקבלו 8.1% מהסטודנטים בהחרגת מילואים, לעומת 2.1% שהוחרגו על רגע כללי. בהנדסת מכונות הוחרגו 5.7% מהסטודנטים על רקע מילואים. במדעי המחשב וכלכלה הוחרגו 4.3% מהסטודנטים המילואימניקים.

עם זאת יש לציין, כי ההוראה להכנסת סטודנטים מוחרגים על רקע מילואים, שעומד על 8% (בנוסף ל-10% שקיימים בידי המוסדות) תלוי בכך שהמועצה להשכלה גבוהה תאריך את התקנה שמאפשרת זו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר