"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"החלטה הזויה ומנותקת": האמהות זועמות על הנחיות פיקוד העורף החדשות

אפרת ותהילה, אמהות לילדים קטנים ולתלמידים עם צרכים מיוחדים, זועמות על הנחיות פיקוד העורף המאפשרות חזרה לעבודה ללא מסגרות חינוך: "איך אשאיר ילדה בת 3 לבד בבית ואצא לעבוד? הממשלה מנותקת"

,עודכן
0השמעה
מבצע "שאגת הארי". מקלט ציבורי. צילום: יהושע יוסף

ההחלטה של פיקוד העורף להחזיר את ההתקהלויות עד 50 איש, שמשמעותה חזרה של מקומות העבודה ויציאה של הורים מהבית בעוד מערכת החינוך, הגנים ובתי הספר נעולים, מעוררת תרעומת עזה בקרב הורים ברחבי הארץ.

מה פתוח ומה סגור? כל מה שצריך לדעת על השינוי בהנחיות פיקוד העורף

"הכל מתחיל ונגמר בכסף"

אפרת, אמא לשלושה ילדים מראש העין (בני 12, 10 ו-6), שניים מהם עם צרכים מיוחדים, עובדת בתחום הביטוח ונדרשה להתייצב בעבודה כבר ביום ראשון הקרוב. "אני כרגע לא עובדת כי זה לא מתאפשר", היא מספרת. "יש דיסוננס בלתי אפשרי בין לצאת לעבוד לבין העובדה שאין לילדים מסגרות. המעסיקים מעלים דרישה לחזור כי המשק נפתח, אבל הכל בסוף מתחיל ונגמר בכסף".

"דיסוננס בלתי אפשרי". אפרת.,צילום: אלבום פרטי

לדברי אפרת, ההחלטה התקבלה מוקדם מדי: "זה לא סביר לדרוש מהורים עם ילדים קטנים להגיע לעבודה כשיש ילדים שצריכים השגחה. הילדים שלי לא יכולים להישאר לבד בבית, המלחמה לא נגמרה ועדיין יש סכנה בדרכים – אין מי שיגן עלינו בדרך. אנחנו מוכנים להיות בממ"ד כדי לסיים עם זה, אבל צריכה להיות רגישות ומתווה שמאפשר את זה".

"לא שפוי להשאיר ילדה בת 3 בבית"

תהילה סאסי, אמא לשלושה ילדים (בני 7, 6 ו-3), מתארת מציאות בלתי אפשרית בין אזעקות לניסיונות למידה בזום: "אני לא רואה מצב שבו אני משאירה ילדה בת שלוש בבית והולכת לעבודה. רוצים שניתן תפוקה במשרד והילדים בבית משתגעים בלי מסגרות. זה לא שפוי".

"זה לא שפוי". תהילה וילדיה,צילום: פרטי

תהילה מדגישה כי הבעיה אינה רק טכנית אלא רגשית: "לי אין מי שישמור על הילדים, אמא שלי ובעלי עובדים חיוניים. הילדים בחרדות וצריכים מישהו שיתמוך בהם. ילד בן 17 יכול להישאר לבד, ילד בן 7 לא. אם מחזירים – שיחזירו למסגרות ממוגנות הרמטית. הלמידה בזום מיותרת לחלוטין, המורים רק שמים שיר וזהו, ולא לכל ילד בכלל יש מחשב".

הנהגת ההורים: "החלטה חמורה ומנותקת"

גם הנהגת ההורים הארצית יצאה נגד המתווה: "מדובר בהחלטה חמורה ומנותקת מהמציאות, עם השלכות ישירות על ציבור ההורים שעלול להסתכן באובדן פרנסתו. המשק לא יכול לחזור לפעילות בהחלטה מלאה בסתירות: מצד אחד מתירים התכנסות של 50 איש וחינוך א-פורמלי ל-30 בני נוער, ומנגד אוסרים על פעילות מערכת החינוך הרגילה. זו הנחה בלתי סבירה שהמשק יכול לפעול כשההורים נדרשים להישאר בבית כדי לתמוך בילדיהם פיזית ורגשית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר