"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סקר משרד החינוך: עלייה חדה בקיטוב ובשנאה בין תלמידים בישראל

4 מכל 10 תלמידים סבורים שיש קבוצות “שלא מגיע להן להיות חלק מהחברה” • עלייה של 15% לעומת הסקר הקודם • הנתונים בולטים במיוחד במערכת דוברת העברית • "מצב החיים בשותפות במערכת החינוך נמצא בשפל חסר תקדים"

,עודכן
0השמעה
שר החינוך יואב קיש. צילום: גדעון מרקוביץ'

4 מכל 10 תלמידים סבורים שיש קבוצות ש"לא מגיע להן להיות חלק מהחברה בישראל",כך עולה מהנתונים משתפרסמים היום (שלישי) מתוך סקר משרד החינוך שנערך בקרב עשרות אלפי תלמידים בישראל.

מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך: ״כל תלמיד שני בצפון מדווח שחלה אצלו ירידה בהישגים או במצב הנפשי בעקבות המלחמה״ // כנס אקדמית גורדון בחיפה בהנחיית רועי כ״ץ

הסקר, שנערך על ידי הראשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, משקף כי השנאה והקיטוב של תלמידים ישראלים כלפי קבוצות שונות בחברה הולך ועולה ביחס לשנים קודמות. בהשוואה לסקר הקודם מדובר בעלייה של 15% שיעור התלמידים שמסכימים כי יש קבוצות שלא מגיע להן להיות חלק מהחברה בישראל. עלייה זו בולטת בעיקר במוסדות דוברי עברית (23% בתיכונים ו19% ובחטיבות ביניים).

עוד מלמדים הנתונים כי בקרב דוברי העברית בפיקוח ממלכתי ישנה עלייה מ-18% בתשפ"ד ל-35%, בפיקוח ממלכתי-דתי יש עלייה מ-34% ל-52%, ובקרב דוברי ערבית עלייה מ-26% ל-34%). המשמעות היא שמעל מחצית מהתלמידים הסרוגים שהשתתפו בסקר חושבים יש קבוצות שלא מגיע להן להיות חלק מהחברה הישראלית.

מטה משרד החינוך בירושלים,צילום: ללא

מלחמת חרבות ברזל הולידה בקרב בני הנוער מהמגזר היהודי לאומניות, בחלק מהמקרים קיצונית ויחס שלילי כלפי ערביי ישראל, גם העיסוק בחוק בסירובם של המגזר החרדי להתגייס מביא לכך שיש בני נוער שחושבים שיש לשלול מהם זכויות. בנוסף ישנו גם הקיטוב בין הימין לשמאל שמקבל רוח גבית משר החינוך יואב קיש בהתבטאויות שונות, בין היתר ניסיונות שלו להוציא את "אחים לנשק" מבתי הספר. ומשפטים שאמר בראיון כמו "אם היו אנשי שמאל בשלטון, אולי היו מעירים אותם ב-7 באוקטובר".

יואב קיש,צילום: מיכה בריקמן

שר החינוך קיש מכריז על תכניות במדעים וביהדות, אך הזמן הזה, מצב החיים בשותפות במערכת החינוך נמצא בשפל חסר תקדים. למעשה מערכת החינוך מחולקת לארבעה שבטים – יהודי, יהודי-דתי, חרדי, ערבי והעוינות בין הקבוצות ניכרת. הם כמעט ולא פוגשים אחד את השני. רק 34% מהתלמידים ציינו כי בית הספר שלהם מקיים מפגשי היכרות עם קבוצות שונות בחברה הישראלית, למשל דתיים, לא דתיים, ערבים, יהודים. וכך יוצא שהתלמידים לא מביעים פתיחות להיכרות עם קבוצות שוות בחברה הישראלית, רק 54% מביעים פתיחות. בנוסף, רק 58% מהתלמידים מאמינים כי בית הספר מחנך אותם לחיים בשותפות עם קבוצות שונות בחברה הישראלית.

תכניות למניעת חרם (אילוסטרציה),צילום: .ללא

עוד מראים הנתונים כי 93% מהתלמידים במערכת החינוך גאים במסורת ובמנהגים של המשפחה שלהם. 82% מרגישים מחויבות לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית כאשר 89% מרגישים גאווה כאשר הם רואים את הדגל, (בקרב האוכלוסייה היהודית).

בסקר התלמידים הארצי של ראמ"ה לשנת הלימודים תשפ"ה השתתפו מדגם מייצג של 20,495 תלמידות ותלמידים בכיתות ה'-י"א והוא הועבר בין החודשים דצמבר 2024 ומרץ 2025. בסקר זה לא השתתפו בתי ספר ממזרח ירושלים, מוסדות חינוך חרדים ומוסדות חינוך מיוחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר