"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דוח מבקר המדינה

מחסור במרחבים מוגנים וחלונות לא תקינים: זהו מצב המיגון המדאיג במערכת החינוך

דוח מבקר המדינה, העוסק בהיערכות מערכת החינוך ללמידה במצבי חירום ובהפעלתה במהלך מלחמת חרבות ברזל, מציג תמונה מדאיגה - אי אפשר לסמוך על תקינות המרחבים המוגנים בחלק מבתי הספר • גם במקרים שבהם המרחבים תקניים - לא כל התלמידים מצליחים להגיע אליהם בזמן

,עודכן
0השמעה
התפנות למרחב מוגן. צילום: גדעון מרקוביץ'

חושבים שהילדים מוגנים בבית הספר? תחשבו שוב. מחסור במרחבים מוגנים, דלתות או חלונות בלתי תקינים במרחבים הקיימים, וקושי ממשי להגיע אליהם בשל מרחק או חוסר מקום - אלו רק חלק מהבעיות בבתי הספר ובגני הילדים, שבהם אמורים הילדים למצוא מחסה בעת ירי טילים.

טיל ששוגר מתימן בשמי ירושלים// ארנון בוסנאי

אמנם בזמן המלחמה עם איראן מערכת החינוך הושבתה, וגם אם הייתה נפתחת - ספק אם הורים היו שולחים את ילדיהם. אולם במהלך שנתיים של מלחמת חרבות ברזל התקיימו לימודים גם תחת ירי טילים. דוחמבקר המדינה, העוסק בהיערכות מערכת החינוך ללמידה במצבי חירום ובהפעלתה במהלך מלחמת חרבות ברזל, מציג תמונה מדאיגה ומעלה כי אי אפשר לסמוך על תקינות המרחבים המוגנים בחלק מבתי הספר.

מהדוח עולה כי סקר מיגון שערךמשרד החינוךבשנים 2018-2024, נמצאו ליקויים חמורים: ב-186 בתי ספר (4.2% מבתי הספר בעלי מרחבים מוגנים שנסקרו) נמצאו דלתות או חלונות בלתי תקינים במרחבים המוגנים, וב-96 בתי ספר (2.2%) נמצא פתח מילוט לא תקין.

ארוחת צהריים בחמגשית. במרחב המוגן,צילום: ללא

עוד עולה כי שיעור בתי הספר בו חסרים מרכיבים חיוניים במרחבים המוגנים גבוה במיוחד: בכ-55% מבתי הספר לא היו שירותים, בכ-69% לא הייתה מערכת סינון אוויר ובכ-87% לא הייתה מערכת תקשורת. נכון ליוני 2025, למשרד החינוך לא הייתה תמונת מצב בנוגע לתיקון הליקויים שעלו בסקר.

אלא שגם במקרים שבהם המרחבים עצמם תקניים - לא כל התלמידים מצליחים להגיע אליהם בזמן. דוח מבקר המדינה מציג ממצאי סקר מנהלים, שלפיו כ-15% מהמנהלים ציינו כי רק עד מחצית מהתלמידים הצליחו להגיע למרחב המוגן בתוך זמן ההתרעה; כ-24% ציינו שיותר ממחצית מהתלמידים, אך לא כולם, הצליחו להגיע בזמן.

מכאן, שבכמעט 40% מבתי הספר - מתוך כ-1,300 מנהלים שענו על השאלה - לא כל התלמידים הצליחו להגיע למרחבים המוגנים בתוך זמן ההתרעה.

מרחב מוגן,צילום: יוסי זליגר

עוד עולה מתשובות מנהלי בתי הספר כי הסיבות השכיחות לכך הן מחסור בשטחים שיכולים לקלוט את כלל התלמידים, מרחקים גדולים מדי מהכיתות ודרכי גישה צרות. קשיים מיוחדים צוינו בבתי ספר לחינוך מיוחד, שבהם לומדים תלמידים עם מוגבלות בניידות, והבאתם למרחבים המוגנים בזמן ההתרעה מורכבת במיוחד.

מצה"ל נמסר בתגובה: "פיקוד העורף הוא הגורם המוסמך לקבוע מדיניות התגוננות ולתת הנחיות מצילות חיים לאוכלוסייה בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה. בכלל זה, מוסמך פיקוד העורף לאסור או להגביל פעילות חינוכית, בהתאם להערכת המצב המבצעית העדכנית, שמתקיימת מעת לעת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר