מערכת החינוך לא ערוכה למלחמה נוספת עם איראן

סגירת בתי הספר, הלימודים המקוונים ועננת החרדה מעל ראשם של התלמידים:הדיבורים על מערכה נוספת מול איראן לא מותירho כמעט מקום לספק - מערכת החינוך, שחדלה מלתפקד בזמןמבצע "עם כלביא"ביוני האחרון, תמצא עצמה משותקת גם הפעם.

הצעד שמוכיח: איראן מתכוננת לעימות עם ישראל | הידיעה המלאה

ימים ספורים לפני סיום שנת הלימודים בבתי הספר העל יסודיים, ישראל פתחה במתקפת פתע על אירן - האויבת הכי גדולה שלה - ועמדה בפני אתגר חריג. פיקוד העורף הכריז על הגבלות חמורות, בראשןסגירת מסגרות חינוך בכל הארץ.

התלמידים נותרו בבית ולמעשה, שנת הלימודים הקודמת לא הסתיימה כמו שצריך. טקסים ומסיבות סיום בעל יסודי (לשנת הלימודים שהסתיימה ב-20 ביוני) נדחו או בוטלו, חלוקת התעודות שובשה וכך גם הבגרויות.

מי ייקח אחריות?

ההנחיה של שר החינוך יואב קיש ומשרד החינוך הייתה כי בשבוע הראשון, כל מערכת החינוך תעבור למודל של למידה מרחוק. הצפי הוא כי גם בפעם הבאה מערכת מול אירן תשתק את בתי הספר שאין בהם מספיק מרחבים מוגנים לכל התלמידים. חלק מבתי הספר ישנים ולא ישרדו פגיעה, ואף גורם לא ייקח על עצמו מאות או עשרות תלמידים שעלולים להיקבר תחת הריסות.

בתחילת המתקפה ביוני 2025, משרד החינוך החליט על ביטול מוחלט של הלימודים הפיזיים - החל מגני הילדים ועד לכיתות י"ב, כולל חינוך מיוחד ומעבר ללמידה באמצעים טכנולוגיים. בפועל, הלימודים המקוונים לא התרחשו.

הלימודים המקוונים בכיתות הנמוכות נכשלו פעם אחר פעם; בקורונה או במלחמת "חרבות ברזל". זה קרה עקב שלל סיבות, בהן; המורים והתלמידים לא בנויים ללמידה ארוכה כל כך בזום, בבתים יש מחסור באמצעי קצה כמו מחשבים וטאבלטים, יש אזורים בארץ שהתשתיות לא טובות ובכלל, מגזרים כמו החרדים שסגורים לטכנולוגיה.

"המערכת לא פעלה"

ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר כי "כבר היינו בתרחיש הזה ומערכת החינוך לא פעלה. הבעיה הגדולה של מערכת החינוך נובעת משני אירועים. אחד, הרבה מורים משרתים במילואים או בתפקידים אחרים במערכות השונות, ולכן יהיה מחסור במורים.

"הדבר השני הוא שבמידה ותהיה תקיפה רצינית, מערכת החינוך תושבת והילדים - יהיו שוב בבית. זאת כי אף גוף לא ייקח את הסיכון של לרכז כ- 500 או 800 או 1,000 תלמידים ועובדי הוראה במבנה אחד שעלול ליפול עליו טיל.

"בנוסף, בבתי מגורים, כל עוד אתה בממ"ד - לרוב אתה תהיה מוגן באופן יחסי. ואילו בבתי הספר, לפחות ברובם, אין מספיק מרחבים מוגנים לכולם. הבעיה שככל שמלחמה תהיה יותר אינטנסיבית, אז גם יהיו בעיות חשמל, בעיות תקשורת, וגם הזום לא יעבוד או לחלופין הרבה מורות יהיו עם בעל במילואים, והיכולת של מורה כזה ללמד קטנה מאוד. ובכלל, בניגוד למצב של קורונה או של טילים מעזה, במלחמה עם איראן אתה מרגיש מאוים בכל מקום שאתה נמצא בו, זו רולטה וזה מפחיד".

חרדה עמוקה

ההתראות המקדימות על ירי טילים היו מלחיצות בצורה בלתי רגילה, גם תמונות ההרס וקולות הנפץ בשמיים הכניסו המוני ילדים לחרדה עמוקה. אחד האתגרים הגדולים ביותר היה ההשפעה הרגשית של המצב על התלמידים.

צריך לומר כי משרד החינוך הפעיל קו טלפון שנותן מענה ראשוני לתלמידים והוריהם עם אנשי מקצוע, אך המערכת עדיין מתמודדת עם מחסור חמור באנשי מקצוע והיועצות החינוכיות בבתי הספר עצמם - לא מסוגלות לתת מענה פרטני. במהלך המערכה האיראנית, הורים דיווחו על קשיי שינה, רתיעה מההתראות בטלפון והתפרצויות של בכי ומצבי קיצון.

על פי דוח מבקר המדינה, עם פרוץ המלחמה החריפו הקשיים: על פי הסקר, כ־53% מהתלמידים בכיתות ז-י”ב הפגינו תסמינים פסיכוסומטיים כבר בתחילת הלחימה. עוד העלה דוח הביקורת כי 61% מההורים שילדיהם חווים קשיים לא פנו לקבלת סיוע - בעיקר בשל חוסר היכרות עם השירותים הקיימים. חוסר המודעות היה בולט במיוחד בחברה הערבית (62%) ובחברה החרדית (54%).