"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"שיראו אותנו": משרד החינוך מציב רף - הקלות? רק אחרי 180 ימי לחימה

משרתי מילואים שזומנו בצו 8 ומבקשים לשפר ציוני בגרות נתקלים בדרישות מחמירות מצד משרד החינוך • התנאי: 180 ימי מילואים קרביים בשנת 2025 • תומכי לחימה ומי ששירתו מאות ימים מחוץ לתקן לוחם - נותרו ללא הקלות • "רק שיבינו את המחיר ששילמנו"

,עודכן
0השמעה
מילואימניקים באוניברסיטה. צילום: .

חיילי מילואים שעתידים לגשת לבחינות הבגרות במועד החורף הקרוב לצורך שיפור ציונים, נתקלו בימים האחרונים בדרישות מחמירות מצד משרד החינוך בכל הנוגע לקבלת הקלות בבחינה. לטענתם, התנאים שהציב המשרד כמעט בלתי אפשריים, ודורשים שירות של 180 ימי מילואים במהלך שנת 2025 - כלומר חצי שנה - ורק בתפקיד לוחם. המשמעות: גם משרתי מילואים שביצעו מאות ימי שירות כתומכי לחימה אינם זכאים להקלות.

חיילי מילואים מישראל הותקפו במהלך אירוע סטודנטים בטורונטו (ארכיון) // SSI

צעירים רבים שסיימו את שירותם הצבאי משפרים בימים אלה ציוני בגרות כדי לאפשר לעצמם קבלה ללימודים אקדמיים, בין היתר במסלולים עם תנאי סף גבוהים. כך למשל, יש מי שמבקשים לשפר ציון במתמטיקה ברמת חמש יחידות כדי להתקבל ללימודים בתחומים מבוקשים.

אלא שחלק מאותם צעירים גויסו בצו 8 במסגרת "מלחמת חרבות ברזל", ושירתו תקופות ממושכות במילואים - מה שהקשה עליהם ללמוד ולהתכונן לבחינות. בדומה לסטודנטים באוניברסיטאות, גם הם זכאים להקלות בבחינות, אולם פניות למשרד החינוך העלו כי התנאים שנקבעו לקבלת ההקלות מחמירים במיוחד.

במשרד החינוך הציבו שני תנאים מצטברים: שירות מילואים קרבי בהיקף של 180 ימים בכל אחת משנות הזכאות, ובפרט בשנת 2025, וכן שירות כלוחם בלבד. דרישות אלה מעוררות תסכול בקרב משרתי מילואים רבים, שלטענתם אינן משקפות את היקף תרומתם בפועל.

המילואימניקים מתוסכלים,צילום: אילוסטרציה

נועה, קצינה ששירתה בקבע ובמילואים לפני ובמהלך המלחמה, מספרת כי היא מנסה לשפר את ציונה במתמטיקה מארבע לחמש יחידות כדי להתקבל ללימודי רפואה. לדבריה, מאז פרוץ המלחמה גויסה למילואים לפרקי זמן ארוכים, ובפועל שירתה כ-300 ימים ברצף, עד ששוחררה רשמית לפני כשבועיים. "אני רואה בשירות ערך עצום", היא אומרת, "אבל כשפניתי למשרד החינוך בנוגע להקלות, נאמר לי שאין ברשותי תעודת לוחם, מאחר שאיני משובצת בתקן שמנפיק תעודה כזו - ולכן איני זכאית להקלות כמו תוספת זמן".

לדבריה, אין כל התייחסות לתומכי לחימה, אף שבפועל שירותה הוכר כשירות קרבי לצורך הטבות אחרות. "אנחנו לא מבקשים הטבה חסרת פרופורציה", היא מוסיפה, "רק שיראו אותנו ויבינו את המחיר ששילמנו".

מקרה נוסף הוא של עמית, חובש במילואים, שבשנת 2024 ביצע כמעט 150 ימי מילואים, ובשנת 2025 השלים כ-150 ימים נוספים במסגרת מערך לוחם, בין היתר בחטיבת גבעתי. "בסך הכול מדובר בכ-300 ימי מילואים", הוא אומר, "אבל דורשים 180 ימים בכל שנה בנפרד, ולא מוכנים להחריג".

"רק שיראו אותנו ויבינו את המחיר ששילמנו". מילואימניקים,צילום: אייל מרגולין/ג'יני

לדבריו, הוא ביטל את הטיול שאחרי הצבא כדי להתגייס למילואים, אך למרות זאת אינו זכאי להקלות בבחינות. "אם כבר עשינו את הבחירה לשרת, המינימום הוא שיסייעו לנו להשתלב חזרה בלימודים", הוא אומר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר