נתונים חושפים: תלמידים שלמדו וירטואלית השיגו ציונים טובים יותר מבכיתות

נתוני"התיכון הווירטואלי" של משרד החינוך, מעלים כי תלמידים מהפריפריה אשר למדו באמצעות שיעורים מקוונים בתיכון וירטואלי השיגו ציונים טובים יותר מחבריהם שלמדו בכיתות רגילות.

משרד החינוך מפעיל בשנים האחרונות את התיכון הווירטואלי, במסגרתו מורים מלמדים בצורה מקוונת מתמטיקה, פיזיקה וכימיה. אלא שלא כל אחד יכול ללמוד דרכו. הלימודים בתיכון מיועדים לתלמידי כיתות י-י"ב שמסוגלים ומעוניינים ללמוד לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד במקצועות האלה, אך בית הספר שלהם לא פתח את המגמות האלה.

ציונים טובים יותר

לרוב מדובר בבתי ספר בפריפריה החברתית והגאוגרפית שאין להם מספיק תלמידים לפתוח מגמה או שאין מספיק אנשי צוות. התלמידים נכנסים לשיעור בקבוצה של 25 תלמידים עם מורה שמלמד את החומר והנתונים מראים הישגים נאים. כמה נאים? בחלק מהמקרים תלמידים שלמדו בצורה מקוונת השיגו ציוני בגרות טובים יותר מאלה שלמדו בכיתה רגילה עם מורה.

בשנת תשפ"ג הציון הממוצע של תלמידי התיכון הווירטואלי בכימיה היה 90.34 לעומת ציון ממוצע ארצי של 85.45. שנה קודם לכן (תשפ"ב) הציון בכימיה בקרב התיכון הווירטואלי היה 90 לעומת ממוצע כללית של 86. באותה שנה הציון בפיזיקה על על 90 גם כן לעומת 87.86 בממוצע הארצי.

עם זאת, במתמטיקה ניתן לראות פערים, בשנת תשפ"ג הממוצע הארצי במתמטיקה עמד על 82.59 הציון של תלמידי התיכון הווירטואלי התרסק ל- 77.64. שנה קודם לכן (תשפ"ב) היה הבדל של 1.5 נקודות בין הקבוצות. למדיה מקוונת אומנם אינם מתאימה לכל אחד, אך ההישגים היפים מראים שייתכן ומשרד החינוך יכול לעשות שינויים ולהתמודד עם מחסור במורים.

צריך לומר, מספר התלמידים לומדים דרך התיכון הווירטואלי הוא מינורי, בתשפ"ה, כלומר שנה שעברה למדו בו רק 1,008 תלמידים, שמהווים 0.2% מכל שכבת הגיל. בכל מקצוע לומדים כמה מאות בודדות של תלמידים. לדוגמא באותה שנה למדו רק 316 תלמידים מתמטיקה, 331 פיזיקה ו-361 כימיה.

"התכנית עומדת במטרות"

משרד החינוך מפעיל את התכנית דרך גופים חיצוניים, מעניין לראות כמה כסף הוא השקיע בכל שנה על הפרויקט: בשנה שעברה הוא הוציא 7,197664 שקלים על 1,008 תלמידים. שנה קודם (תשפ"ד) הוציא 7,367,820 שקלים עבור 1,063 תלמידים. בשנת תשפ"ג יצא 6,843,287 שקלים עבור 1,033 תלמידים. בתכנית מועסקים 40 מורים על ידי ספקים חיצוניים ומשרד החינוך לא חושב כמה הם מרוויחים לשיעור בטענה כי הם לא צד בהתקשרות.

במשרד החינוך טוענים כי התכנית עומדת במטרות שלה - לאפשר שוויון הזדמנויות לכל תלמיד מכל מקום גאוגרפי ורקע סוציו-אקונומי. עם זאת, במשרד החינוך סירבו להעביר סיכום של תוצאות סקר שביעות רצון שנעשה בקרב התלמידים.