"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פתיחת שנת הלימודים תוקדם? הפנייה למשרד החינוך - והסיכוי שזה יקרה

אלחנן גלט, מנכ"ל רשת החינוך של בני עקיבא, פנה למנכ"ל משרד החינוך וביקש ממנו לאפשר את פתיחת שנת הלימודים ב-י' באלול למוסדות החינוך שיחפצו בכך • "ההיצמדות ל-1 בספטמבר כמועד קבוע של פתיחת שנת הלימודים מייצרת פער באופן קבוע בין הלוח היהודי ללועזי"

,עודכן
0השמעה
פתיחת שנת הלימודים (ארכיון). צילום: לירון מולדובן

לוח החופשות של תלמידי ישראל הוא אחד הדברים השנויים במחלוקת שמייאשים את ההורים בכל שנה מחדש. אחד הפערים נובע מכך שיום פתיחת שנת הלימודים הוא תמיד ב-1 בספטמבר, תאריך לועזי. לעומת זאת, החופשים של חגי תשרי ובהם ראש השנה יום הכיפורים וסוכות נקבעים על פי לוח השנה העברי.

ההחלטה הזאת יוצרת מצב שימי הלמידה בין סיום החופש הגדול ותחילת שנת הלימודים לבין היציאה לחופשת החגים תמיד משתנה. היא יכולה לנוע בין 23 ימי לימוד בחודש ספטמבר ליומיים בלבד.

פתיחת שנת הלימודים בבית הספר "חופים" ביד מרדכי (ארכיון)

רק מתחילים ללמוד - ומייד חופש. חופשת החגים,צילום: אורן בן חקון

מהסיבה זאת פנה לאחרונה אלחנן גלט, מנכ"ל רשת החינוך של בני עקיבא, למנכ"ל משרד החינוך וביקש ממנו כי שנת הלימודים הבאה, תשפ"ז, וכך גם השנים הבאות יחלו בתאריך י' באלול. המטרה היא לאפשר זמן ראוי להכנה לקראת חגי תשרי, שהם מעמודי התווך של הזהות היהודית.

במכתב ששלח הוא מציין: "ההיצמדות ל-1 בספטמבר כמועד קבוע של פתיחת שנת הלימודים מייצרת פער באופן קבוע בין הלוח היהודי ללועזי. אולם בשל הימים המועטים שבין החזרה ללימודים לחגי תשרי אין לתלמידי ישראל הכנה ראויה אליהם, היכרות עם המשמעות והמנהגים, אין יצירת שיח פורה עם דמות המחנך, ואין זמן לסיורים והעשרה".

עוד נכתב כי "אנו מבקשים שלא לראות עוד את 1 בספטמבר כתאריך 'מקודש', אלא להוביל החלטה כי בתי הספר שיחפצו בכך יוכלו להקדים את פתיחת שנת הלימודים".

הטבלה שצורפה במכתב,צילום: ללא קרדיט

לא רק זאת, מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא אף צירף טבלה שמראה את הפערים בכל אחת מהשנים הבאות. מהטבלה עולה כי בשנת הלימודים הבאה, תשפ"ז, יהיו רק 8 ימי לימוד בין 1 בספטמבר ועד היציאה לחגי תשרי. אך אבסורד גדול מכך הוא בשנת תשצ"ג, כלומר ב-2032 - אז יהיו רק שני ימי לימוד בין תחילת שנת הלימודים ועד לחופשת החגים.

יש לציין כי ברשת החינוך בני עקיבא כבר נערכים לפתיחה של שנת הלימודים שבוע מוקדם יותר ועובדים על תיאום מול ארגוני המורים והשלטון המקומי. ייתכן שתשובת משרד החינוך תהיה חיובית לאור העובדה כי שנת הלימודים במוסדות החרדיים נפתחת ב א' באלול. לצד זה ייתכן ומשרד החינוך יסרב להצעה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר