הילדים מתקשים בלימודים? זאת יכולה להיות הסיבה לכך

מודאגים מרמת הלימוד של הילדים שלכם? ובכן הכירו את אחת מהסיבות המשמעותיות שפוגעות בצורה חריפה ביכולת הלמידה של הילדים בבתי הספר: מחסור בעובדי ניקיון.

מחסור של עשרות אלפי עובדי ניקיון בישראל מותיר את תלמידי ישראל בסביבה מסוכנת לבריאותם והצלחתם. פרופ' איתמר גרוטו, מומחה לבריאות הציבור, מזהיר: "שירותים מלוכלכים וכיתות מאובקות הם לא רק עניין קוסמטי - אלא גורם ישיר למחלות".

מעל ל-2.5 מיליון תלמידים פתחו את שנת הלימודים, אך המציאות בשטח רחוקה מהתמונה החגיגית. מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מחסור חמור בעובדי ניקיון: כ-45 אלף עובדים חסרים במשק כולו והשלכותיו ניכרות היטב גם בבתי הספר. הדרישות מחמירות, הצפיפות בכיתות ובמסדרונות גוברת והעובדים קורסים תחת עומס שמוטל על מעט ידיים עובדות. התוצאה: סביבה שמסכנת את בריאות הילדים ואת היכולת שלהם להתרכז בלימודים.

מגפות שמתחילות בכיתה

"בתי הספר הם סביבה מועדת להתפרצות מחלות" אומר פרופ' איתמר גרוטו, מומחה לבריאות הציבור ולשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. לדבריו, בישראל כבר נרשמו מקרי הדבקה במוסדות חינוך כאשר הבולט בהם הוא סגירת גן הילדים במודיעין בשנת 2017 לאחר שכמעט כל הילדים חלו בחיידק השיגלה הגורם לסיבוכים במערכת העיכול, האירוע יוחס לליקויי תברואה וניקיון.

מחלות מעיים נוספות, כמו גסטרואנטריטיס עונתית, נפוצות מדי שנה במוסדות חינוך. נגיף הנורו-וירוס, עמיד במיוחד, מוביל להקאות ושלשולים וגורם להתפרצויות רחבות היקף בבתי ספר בעולם. לצד זאת, גם נגיפי נשימה כמו שפעת, שעלת וקורונה מתפשטים במהירות בכיתות צפופות. "די בילד אחד מצונן כדי שכל הכיתה תיחשף" מדגיש גרוטו.

מחקר שנערך בבתי ספר בארה"ב הראה קשר ישיר בין רמת הזיהום על שולחנות הכיתה לבין היעדרויות עקב מחלות מעיים. בבתי ספר שבהם חיטאו את השולחנות פעמיים בשבוע - מספר ההיעדרויות ירד בצורה משמעותית.

אלרגיות, אסתמה ועומס קוגניטיבי

מעבר למחלות הזיהומיות, סביבת בית הספר עלולה להחמיר מחלות כרוניות. אבק, עובש ואלרגנים ממכרסמים ומקקים הם גורמים ישירים להחמרת אסתמה בילדים. מחקרים בינלאומיים מצאו ירידה בתפקודי הריאות בקרב תלמידים שנחשפו לאלרגנים בכיתה - תזכורת לכך שלא רק הבית, אלא גם בית הספר עצמו משפיע על הבריאות היומיומית.

ד"ר ניבה דולב, דיקנית הסטודנטים במכללה האקדמית כנרת ומרצה בכירה במחלקה לחינוך וקהילה מדגישה כי ההשפעה של ניקיון וסדר ניכרת גם בהיבט הקוגניטיבי והרגשי. "כיתות צפופות ולא נקיות מייצרות רעש ועומס קוגניטיבי, מקשות על ריכוז ומגבירות חיכוכים. גם אם הילדים לא שמים לב לכך במודע - התחושה של חוסר סדר ולכלוך חודרת פנימה ומשפיעה על האווירה הלימודית כולה".

כשאין שירותים נקיים - אין ריכוז בלימודים

סקר בינלאומי שבוצע מצביע על כך שכ-18% מהתלמידים נמנעים משימוש בשירותים בבית הספר בגלל לכלוך, ו-12% דיווחו כי מתקשים להתרכז בכיתה משום שהם עסוקים בלהתאפק. אחרים בוחרים להימנע משתייה מהברזייה במשך היום. "כשילד לא שותה או מתאפק שעות - אין לו סיכוי להיות מרוכז בלימודים", אומר פרופ' גרוטו.

עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל, מתארת את תמונת המצב מהשטח: "בבתי ספר לעיתים מעט עובדי ניקיון אחראים על מאות תלמידים - על השירותים, החצרות, המסדרונות והכיתות. זה פשוט לא אפשרי. התוצאה היא שחלק מהמשימות נזנחות, והתלמידים הם אלו שנפגעים".

לדבריה, המחסור אינו ייחודי למערכת החינוך אלא משקף מציאות רחבה: "חסרים היום כ-45 אלף עובדי ניקיון במשק כולו, גם במערכת החינוך. המחסור פוגע בבתי חולים, ברשויות מקומיות ובמוסדות ציבור, אבל בבתי הספר הפגיעה חמורה במיוחד כי הילדים הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר, המודעות שלהם נמוכה".

רוזנברג מסבירה כי השורש לבעיה נעוץ בשילוב של שכר נמוך, תנאי עבודה קשים, חוסר אטרקטיביות ותדמית ירודה של הענף: "במשך שנים התייחסו לעובדי הניקיון כאל שקופים. זו עבודה קשה מאוד שלא מקבלת הערכה ולכן קשה לגייס אליה עובדים חדשים ואף לשמר את הותיקים".

בלי כוח אדם - אין פתרון אמיתי

גם תחת מגבלות התקציב ניתן לשפר חלק מהדברים, למשל להטמיע הרגלי היגיינה בסיסיים דרך החינוך. ד"ר דולב: "ניקיון אינו רק תנאי לבריאות פיזית אלא גם מסר חינוכי. כשילדים רואים שהמרחב שלהם מוזנח, הם מפנימים חוסר חשיבות. לעומת זאת, כיתה נקייה ומסודרת מחנכת לאחריות, לכבוד הדדי ולשמירה על המרחב הציבורי. זו הזדמנות חינוכית שאנחנו מפספסים מדי יום".

אך רוזנברג מבהירה כי זה לא מספיק: "בתי הספר מתפקדים בחוסר. בלי תגבור משמעותי בכוח האדם, לא נוכל להבטיח לילדים סביבה נקייה ובטוחה שהם זכאים לה לא פחות משהם זכאים למורה מקצועי. זה תנאי יסוד לבריאות ולהצלחה שלהם".

בעידן המודרני משתלבת בענף הניקיון גם טכנולוגיה חדשנית- רובוטים, רחפנים ובינה מלאכותית- חלקם מתחילים להשתלב גם במערכת החינוך. עם זאת, החדשנות לא תוכל לעולם להחליף ידיים עובדות אלא לפעול לצד העובדים.

השקעה בחינוך מתחילה בניקיון

המסר של פרופ' איתמר גרוטו, עו"ד ורוניקה רוזנברג וד"ר ניבה דולב חד וברור: ניקיון אינו מותרות אלא תנאי יסוד בחינוך. "כשילדים בריאים ונוכחים בכיתה, הם פנויים יותר ללמידה ומגיעים להישגים גבוהים יותר", מסביר גרוטו.

רוזנברג מדגישה: "השקעה בניקיון היא השקעה בדור העתיד. אם לא נטפל במחסור ובעובדים השקופים שנמצאים בחזית, לא נוכל לדבר על חינוך איכותי באמת. המדינה חייבת להציב את הניקיון בראש סדר העדיפויות, לא כ'תוספת' אלא כחלק בלתי נפרד מתשתיות החינוך".