תחל שנה ופעריה: למרות ההבטחות, הפרשי השכר בין המורים עדיין גדולים

בעוד התלמידים חוזרים לספסלי הלימודים השבוע, דוח משרד האוצר על הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית מציג תמונה מעניינת: השכר הממוצע של מורה עומד על 14,672 שקלים בחודש, כאשר השכר למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקלים והשכר החציוני עומד על 15,135 שקלים.

הדוח, המתמקד בכ-150,000 עובדי הוראה המהווים כ-18% מהמגזר הציבורי, בוחן את השפעת הסכם השכר החדש שנחתם ב-2022 עם הסתדרות המורים. לפי נתוני משרד האוצר, ההסכם הביא לעלייה מרשימה: השכר הממוצע למשרה מלאה עלה בכ-16% והשכר החציוני בכ-18% מאז חתימת ההסכם.

הפער שעדיין מטריד: מתחילים מול ותיקים

למרות השיפור הכללי, נותר פער משמעותי בין מורים צעירים לוותיקים. מורים בתחילת דרכם מקבלים רק 45% משכרם של המורים הוותיקים - שיפור קל מול 41% בשנת 2020, אך עדיין פער גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD, שם היחס עומד על 61%.

הבעיה מחריפה בגלל שמורים חדשים לרוב מתחילים במשרות חלקיות בלבד. בשנה הראשונה, היקף המשרה הממוצע עומד על 65% בלבד, בשנה השנייה עולה ל-77%, ורק לאחר שנים רבות המורים מגיעים להיקף משרה מלאה.

35 מיליארד שקלים - העלות השנתית הכוללת

עלות שכר עובדי ההוראה למשק עומדת על 35 מיליארד שקלים בשנה - סכום עצום המשקף את חשיבות מערכת החינוך בתקציב המדינה. הדוח מתייחס לגננות, מורים ביסודי ובחטיבות הביניים, אך לא כולל מורים בתיכונים שאינם עובדי מדינה.

הדוח חושף פרדוקס מעניין:בעשור האחרון גדל מספר המשרות במערכת החינוך בכ-31% - כמעט כפול מקצב גידול מספר התלמידים שעמד על 14.8% בלבד. כתוצאה מכך, היחס בין תלמידים למורים ירד ועומד כיום על 11 תלמידים בלבד לכל משרת הוראה.

יותר מכך - שיעור עובדי ההוראה מכלל כוח העבודה במשק עלה בעשור האחרון מ-5.48% ל-6.46%, נתון הממקם את ישראל במקום השני במדינות ה-OECD. במשרד האוצר מבקרים את הטענה למחסור במורים וטוענים כי הנתונים מציגים "מגמה הפוכה לדיווחים על מחסור במורים".

על פי הדוח, המחסור במורים נובע לא רק משכר אלא מסיבות עמוקות יותר. החשיבות החברתית של המקצוע הידרדרה בשנים האחרונות, ומורים מרגישים חסרי הערכה הן מצד מקבלי ההחלטות והן מצד חלק מההורים.

בנוסף, הדוח מצביע על בעיה נוספת: מורים נעדרים משיעורים בהיקפים נרחבים. מאז 2019 ועד 2024 עלתה כמות שעות מילוי המקום בכ-29%, והתגמול עבורן זינק בכ-65%. שעות אלו מבוצעות על ידי ממלאי מקום שאינם מורים פעילים או על ידי העלאת העומס על מורים אחרים.

למסקנה: בין השיפור למציאות

בהשוואה בינלאומית, היחס בין שכר המורים לשכר הממוצע במשק בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD. עם זאת, הפערים הפנימיים במערכת, במיוחד כלפי מורים צעירים, עדיין מהווים אתגר משמעותי.