בלי ליבה, בלי בגרות, בלי עתיד: החינוך החרדי גורר את המשק הישראלי לאחור

בלי הכשרה לשוק התעסוקה, בלי השתתפות במבחנים ארציים ובינלאומיים ובלי בינה מלאכותית – מערכת החינוך החרדית נשארת מאחור, והשלכות המצב הזה על המשק הישראלי ישפיעו, מן הסתם, על כולנו.

יחסי המגזר החרדי והחברה הישראלית נמצאים בימים אלה בנקודת רתיחה: הלחץ שמפעילים הפוליטיקאים החרדים לקבלת פטור מגיוס צבאי לצעירים החרדים, ההחלטה של ממשלת ישראל להקצות 10 מיליון שקלים לטיסות לאומן בראש השנה בעוד המדינה כולה נמצאת בקיצוצים תקציביים, ושורת ההטבות שלהן זוכים חרדים שלא שירתו את המדינה - כל אלה יוצרים תסיסה ומעוררים תחושת אפליה בקרב רבים במגזרים הדתי־לאומי והחילוני.

אלא שהכל מתחיל במערכת החינוך שמחולקת למגזרים: הממלכתי ("חילוני"), שכרגע נחשב לגדול ביותר, הממלכתי־דתי, המגזר הערבי והחינוך החרדי - שהוא הכי פחות מפוקח ומתנהל כ"בן החורג".

בלי מתמטיקה ואנגלית

מספר התלמידים החרדים מכיתה א' עד כיתה י"ב עומד על 420,045. בתוכם מספר התלמידים בכיתות א'-ו' הוא 236,764 תלמידים, והמספר מכיתה ז' ומעלה 183,281 תלמידים (ר' טבלה).

לנתונים האלה יש משמעות דרמטית על החברה הישראלית בשנים הבאות, שכן היעדר לימודי ליבה פוגע בהשתלבות הבוגרים בשוק התעסוקה הישראלי, שמבוסס יותר ויותר על כישורי שפה, על מתמטיקה ועל מיומנויות טכנולוגיות.

"אני סיימתי 12 שנות לימוד בלי תעודת בגרות מלאה, הבגרות היחידה שעשיתי היתה במתמטיקה", מספרת אביגיל (22), חרדית לשעבר, שלאחרונה יצאה בשאלה. היא גדלה במשפחה של תשע נפשות בירושלים.

"בבית הספר שלי בקושי למדנו אנגלית, רמה של פחות משלוש יחידות, אז לימדתי את עצמי. בלימודי המגמה היה אפשר לבחור בין תפירה, חינוך או הנהלת חשבונות, ולא בחרתי כלום. האחים שלי חלקם למדו בתלמודי התורה רק לימודי קודש, בלי מתמטיקה או אנגלית, חלקם אפילו לא יודעים להגיד משפטים בסיסיים באנגלית. באופן כללי אני מרגישה שאני עדיין צריכה להשלים חוסרים, אני לא מכירה כמעט שום דבר שקשור לתרבות ולדברים בסיסיים".

אביגיל, צעירה מחוננת, תלמד השנה באוניברסיטה העברית לתואר ראשון בכימיה, בעזרת מכינה שעשתה ושנת לימודים במוסד אחר. "מערכת החינוך החרדית כלל לא השקיעה בי וזה היה מאוד קשה. כל הדברים האלה מתבטאים לאחר מכן בשילוב בחברה, במיוחד אצל צעירים חרדים, מה שמקשה עליהם להשתלב בשוק העבודה אם הם רוצים".

בעמותת הלל, המסייעת ליוצאים וליוצאות מהחברה החרדית, ציינו כי יעניקו השנה מלגות לימודים בסך 3.5 מיליון שקלים ל־577 סטודנטים בכל התחומים - החל מהשלמת בגרויות, דרך לימודים מקצועיים וכלה בתארים מתקדמים.

מערכת לא אחידה

מערכת החינוך החרדית מפולגת ואינה אחידה, מרבית בתי הספר שייכים למפלגות החרדיות במישרין או בעקיפין ולא למדינה. שולטות בה, מצד אחד, יהדות התורה (מפלגות חרדיות אשכנזיות, בשם החינוך העצמאי), ומצד אחר ש"ס (מפלגה חרדית מזרחית בשם "בני יוסף", ע"ש הרב עובדיה).

הוויכוח, שנמשך שנים, נוגע ללימודי מקצועות הליבה - מתמטיקה, אנגלית, מדעים - והתקצוב שהוא מביא איתו. ככל שמלמדים יותר לימודי ליבה, כך התקציב גדול יותר. למשל, מוסדות הפטור מחויבים ב־55% משעות התקן ומקבלים 55% תקצוב, ומוסדות מוכש"ר (מוכרים שאינם רשמיים של משרד החינוך) מחויבים ב־75% משעות התקן ומקבלים 75% תקצוב - אך בפועל רבים מבתי הספר לא מלמדים את לימודי הליבה ודוחות של משרד החינוך עצמו מראים זאת.

התלמידים החרדים בקושי לומדים אנגלית, מתמטיקה ומדעים, הם לא משתתפים במבחני הערכה, ארציים ובינלאומיים - לא במבחני מיצ"ב ולא במבחני פיז"ה, כמעט שלא ניגשים לבחינות בגרות, לא לוקחים חלק בתוכנית הבינה המלאכותית ולרובם אין מיומנויות דיגיטליות. הממשלה הנוכחית ניסתה להעביר תקציבים מפליגים גם לבתי ספר שלא מלמדים מקצועות ליבה, אך נחסמה.

ד"ר עו"ד יפעת סולל, סמנכ"לית ויועצת משפטית של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון: "הרשתות החרדיות המפלגתיות אמורות ללמד 100% לימודי ליבה ולקבל 100% מימון, אלא שבבתי הספר לבנים מלמדים הרבה פחות, תוך עצימת עין של משרד החינוך במשך שנים. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, הממשלה רצתה להחיל פיקטיבית את תוכנית 'אופק חדש', שהיתה אמורה להוסיף עוד 30%, ובסך הכל מיליארד שקלים בשנה. עתרנו לבג"ץ בטענה שמי שלא ממלא אחר החובות בחוק בוודאי אינו זכאי לתוספת, ובעקבות העתירה התוספת נעצרה והגורמים השונים הודו שיש הפרה של החוק - מלמדים שעות מופחתות, עברית במקום אנגלית, בלי מדעים, ועוד.

"יש סתירה בין האינטרסים של התלמידים והמדינה מחד גיסא לבין המפלגות החרדיות מאידך גיסא, בין מי שרוצים ידע ויכולת השתלבות בחברה ובכלכלה לבין מי שרוצים לשמור את ציבור בוחריהם בורים ועניים. המפלגות החרדיות חשבו שיוכלו לחזק את שליטתן בציבור החרדי, אולם הובילו לחשיפה שתמנע את המשך השחיתות בכספי ציבור ואת הפקרת הדור הבא לבורות ולבערות".

"מהפכה חינוכית אדירה"

כאמור, מערכת החינוך החרדית אינה אחידה, ובשנים האחרונות יש ניסיון להכניס את הציבור החרדי לחינוך הממלכתי. משרד החינוך הקים את הזרם הממלכתי־חרדי, שבו לומדים לימודי ליבה מלאים, אך הוא פועל רק עד כיתה ו'. בזרם זה לומדים רק 21 אלף תלמידים חרדים, וגורמים בתוך החברה החרדית מנהלים נגד מוסדות אלו מלחמת חורמה וקוראים לא להירשם אליהם.

"אנחנו עדים למהפכה חינוכית אדירה. מה שהיה פעם זרם שנלחמו בו, הפך כיום למציאות שמוכיחה את עצמה", אומר איתמר לוי־קהא, מנהל שותף אגודת ידידי החינוך הממלכתי־חרדי (ממ"ח), שמלמדת 100% ליבה. "בממ"ח אין אפליה, כולם יחד, זה הכוח וזה היופי. בחריש נוספו מאות תלמידים, באשקלון נאבקו עד שהצליחו, בירושלים הביקוש לא פוסק, ובבני ברק אף שאין עדיין מוסד - ההורים לא מפסיקים לבקש. לבנות כבר מצאנו פתרון מצוין, ולבנים נמשיך להיאבק. אבל הדרך רצופה איומים, לחצים והפחדות. אני עצמי חוויתי השנה הרבה איומים ולחצים.

"הרשויות לא תמיד מבינות, והפוליטיקה המקומית לעיתים מתנהגת בבריונות. האבסורד? אלו שנלחמים - בסוף מבקשים שילדיהם ונכדיהם יעברו דווקא למוסד שהם ניסו למנוע. אנחנו לא נירתע כי המאבק שלנו צודק: כל ילד וילדה שירצו ללמוד בממ"ח יזכו לכך, בלי פחד, בלי אפליה, ובשמירה אמיתית על הזהות החרדית".