"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקו האדום של משרד החינוך: מי שפעל נגד צה"ל – לא יקבל את פרס ישראל

טיוטת תקנון חדשה קובעת כי מי שפעל ביוזמתו בזירה הבין־לאומית נגד חיילי צה"ל או מוסדות המדינה – לא יהיה זכאי לפרס • ההגבלה לא תחול על מי שהפסיק או התחרט פומבית • ייקבעו גם שני פרסים חדשים: ליהדות התפוצות ולצעירים פורצי דרך

,עודכן
0השמעה
לוחמים מחטיבה 401 בג'באליה. צילום: דובר צה"ל

משרד החינוך פרסם היום (שלישי) טיוטת תיקון לתקנון פרס ישראל, הכוללת קביעה לפיה אדם שפעל ביוזמתו בזירה הבין־לאומית נגד חיילי צה"ל, מוסדות המדינה או מדינת ישראל – לרבות באמצעות תלונה, עתירה, ייצוג משפטי שיטתי או גיוס משאבים – לא יהיה זכאי לפרס ישראל. ההגבלה לא תחול על מי שחדל מהפעילות או הביע עליה חרטה פומבית.

בנוסף, נקבעים שני פרסים חדשים שיחולקו מדי שנה: פרס ליהדות התפוצות, על תרומה יוצאת דופן לקשר עם מדינת ישראל או לחוסן של קהילות יהודיות בעולם, גם למי שאינו אזרח ישראל, ופרס לצעירים פורצי דרך, עד גיל 50, על עשייה שהובילה לשינוי חברתי רחב.

יואב קיש בטקס פרסי ישראל,צילום: מירי שמעונוביץ לע״מ

התקנון נקבע בהוראתו של שר החינוך, יואב קיש, שאמר: "פרס ישראל הוא סמל להוקרה לאומית על מצוינות, השפעה עמוקה ותרומה לחברה ולמדינה. לא ייתכן שמי שפועל ביוזמתו נגד חיילי צה"ל או נגד מוסדות המדינה יקבל את אות ההוקרה הגבוה ביותר של מדינת ישראל – זהו קו מוסרי ברור".

ההחלטה לעשות שינוי בתקנון פרס ישראל מגיע לאחר שהשנה שר החינוך יואב קיש מנע את קבלת הפרס מפרופסור אווה אילוז בקטגוריות הסוציולוגיה וזאת בטענה כי פנתה בעבר לבית הדין הבינלאומי להאג כנגד מדינת ישראל וסירבה להתנצל על כך.

פרופ' אווה אילוז,צילום: גדעון מרקוביץ

החלטה דומה קיבל בעבר שר החינוך לשעבר יואב גלנט שלא להעניק את הפרס ישראל לפרופסור עודד גולדרייך במדעי המחשב בשל מה שכינה "פעילות נגד האקדמיה הישראלית", לאחר שזה קרא להחרים את אוניברסיטת אריאל בשומרון - אלא שלבסוף החליט בגץ כי הוא יקבל את הפרס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר