יפה בן דויד בוועידת החינוך של "ישראל היום": "נפתח את שנת הלימודים כסדרה"

"צלצול לשינוי", ועידת החינוך של "ישראל היום", יצאה היום (שני) לדרך במעמד שר החינוך יואב קיש, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, מנכ"ל רשת החינוך "עתיד" יוסי ממו, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, שר התרבות והספורט לשעבר ח"כ חילי טרופר, ראשי רשויות, המנכ"ל והמייסד של ארגון "השומר החדש" יואל זילברמן ומנכ"לית עמותת "נירים" נורית טל שמיר.

לחצו כאן: לראיון המלא עם שר החינוך יואב קיש

בפאנל בהנחיית כתבת "ישראל היום" יפעת ארליך, שאירח את גלית בראל, ראש מנהל החינוך, מנהל תיכון יש עתיד מאיר אבן שימול, לירון פנחסוב קואוצ'ר לבני נוער, ואון ריפמן סמנכ"ל השומר החדש, עסקו בעתיד המקצוע והמקום שאליו מועדות פניו של דור העתיד.

גלית בראל: "זו באמת שנה מאוד מאתגרת. אני חושבת שהדבר שבעצם הכי אתגר אותנו זה היום שאחרי. איך חוזרים, מה אומרים לילדים, ובעיקר איך מדברים עם הצוות. הדילמה הכי חזקה, ואפשר היה לשמוע את זה בדברי שר החינוך, זה נושא החוסן. כנראה תהיה עוד מלחמה. ואם לא מלחמה, יהיה משהו אחר. אנחנו על רכבת הרים והשאלה איך מטפחים חוסן. לא רק החוסן של הילדים, אלא גם של הצוותים. זה המקצוע היחיד שבו אנחנו גם מורים, גם מנהלים חינוך, גם הורים. אנחנו כל הזמן בדבר הזה. השאלה איך עושים את זה הכי נכון".

גלית: "המנהל שלי משמעותי. מורה, גם הורה, יכול לבוא ולקבל תמיכה ועזרה".

כמה מקבלים תמיכה?

גלית: "דרך בתי הספר, מגיעים לכולם. יש הרבה עבודה. אחד הדברים הכי יפים זה ליצר קהילות. לאו דווקא של בית ספר. אנחנו מזהים צרכים. יש קהילה של מורי מתמטיקה, אפרופו ישראל ריאלית. אנחנו מאוד אוהבים את הכיוון הזה ומשקיעים בו לא מעט. אנחנו פותחים גן מדעים שנה הבאה. יש גן רובוטיקה. עיר צריכה לדעת איך להשקיע ולהפוך את הפירמידה הזאת. אנחנו מייצרים קהילה של מנהיגות. רכזי שכבות, רכזי מקצוע. אנחנו נותנים להם אופק. ברגע שמורה יודע שיש אופק, שיש אפשרות לגדול בתוך המערכת, אנחנו רואים אותו, מזמינים אותו, אומרים לו בוא תהיה חלק מהדבר הז,ה אנחנו מייצרים משמעות. שייכות".

זה שייך גם לתלמידים, למורים ולילדים. מאיר, מנהל תיכון בבאר שבע. קח אותי לרגע בשנה שתיים האחרונות בו הזלת דמעה, החסרת פעימה.

מאיר: "היו הרבה מאוד רגעים כאלה, אפילו על בסיס יומיומי או שעתי. כשעובדים עם בני נוער וצוותים חינוכיים זה מזמן הרבה אירועים שקשורים למשפחה, למצב הרגשי, לכל באי בית הספר וכל הקהילה. יש הרבה מאוד מקרים שילדים חווים, גם בעקבות המצב הלאומי והכלכלי. הם באים ומספרים, משתפים, גם את המחנך וגם את היועצת והפסיכולוג. אתה מאזין לילדים ושואל את עצמך מאיפה יש להם אנרגיה, מוטיבציה, ללמוד. איך הם לא מתפרקים? הם מתמודדים עם כל כך הרבה קשיים. גם בקרב בני גילם, גם בבית, גם ברמה המדינית. זו לא מדינה רגילה, נורמאלית. כל הדבר הזה משפיע ומחלחל, במיוחד על בני נוער וילדים רכים בנפש. הדבר הזה מצריך מאיתנו, הצוות החינוכי, לעטוף בצורה הוליסטית את התלמידים בכל ההיבטים. אנחנו צריכים ליצור אצלהם את התחושה שהם מסוגלים להתמודד עם כל האתגרים".

בכל זאת יש רגעים של שחיקה?

מאיר: "היה תלמיד בבית הספר השנה שהתייתם גם מאמא וגם מאבא בפרק זמן של חודשיים, מסיבות שונות. זה הצריך מאיתנו, מכל הצוות, לגייס את כל המשאבים לתת תמיכה של 200% שלא יתפרק. כי זה באמת מצב קיצון מאוד נדיר. וזה מקרה אחד מתוך הרבה מקרים שקורים, לצערנו הרב".

במערכת חסרים מורים. 1,700 ואולי אפילו יותר. אתה מרגיש את זה כמנהל?

"באמת יש מחסור, זה לא סוד. כולם יודעים את זה ומרגישים את זה. לשמחתנו, אנחנו בבית הספר לא מרגישים את זה. אבל אני שומע קולגות ורואה בקבוצות. אפשר לפתור את זה בצורה מאוד פשוטה. על ידי שיפור השכר ותנאי ההעסקה. מדברים על זה כבר שנים".

בסוף, המשכורת של המורים טובה?

"נכון, במיוחד מורים שלוקחים על עצמם תפקידי ריכוז או חינוך כיתה. לא ממהרים לעשות את זה, כי זה מאוד קשה. אפשר להגיע למשכורות מכובדות, אבל זה לא מספיק. צריך להעלות את יוקרת המקצוע. כמו רוסיה, כמו פינלנד. המקצוע שם יותר יוקרתי מרפואה. ואז, כשהמדינה תשכיל לעשות את זה, אנחנו לא נראה את הפקולטות להוראה ריקות. זה משהו שצובט את הלב. המצב צריך להשתנות למען העתיד, למען הדור הבא. איפה נהיה עוד 20 שנה? מי יהיו אנשי ההוראה שיחנכו את הילדים של כולנו? המדינה צריכה להשכיל לעשות שינוי דרסטי, אמיתי, כדי להפוך את הקערה על פיה. המצב נהיה קשה יותר. שמענו גם בשיח עם השר שהמורים לא מלמדים את מה שלמדו".

און ריפמן. אני רוצה לשמוע על רגע שבו שאבת עוצמה מהחניכים, מהתלמידים או מקולגות.

"זה קורה יומיום. קיבלתי סרטון לפני ארבעה שבועות של בני נוער שהתנדבו לפנות בית בחיפה שחטף טיל. הם אמרו: "עזרתם לנו לעשות עבודה של שבועות". מעורר השראה לראות נוער שקם בבוקר והולך להתנדב בחקלאות, גם כשמערכת החינוך לא אפשרה זאת".

אם אתה באמת משרטט את המורה העתידי, מה היית רוצה ממנו?

"למשרד החינוך יש סיסמא שהמורה הוא גם המחנך - זה מבלבל. צריך להפריד בין חינוך והוראה. חינוך הוא ליווי התפתחות, דורש קשר אחד-על-אחד. הוראה יכולה להיות במאסות גדולות. ככל שהטכנולוגיה תתפתח, החינוך יצטרך להתפתח יותר".

לירון פנחסוב, מורה ומחנך, מה בעצם הילדים וההורים מצפים היום מהמורים?

לירון: "דמות המחנך של פעם חלפה מהעולם. אנחנו כבר לא בעלי הידע שמספרים על הרצל ועל היטלר. אנחנו צריכים להיות קואוצ'רים וקצת פסיכולוגים. ממתינים לי כל בוקר 10-15 תלמידים בשער - אף אחד לא שואל על היסטוריה, אבל שואלים מה עושים עם החבר, עם ההורים".

און ניסה להגיד שהמורה הוא מישהו שמשרטט חץ ודוחף את התלמידים קדימה, אתה אומר שאתה בא אל התלמיד. השאלה אם זה שונה אחת מהשני. לפעמים אני מרגישה שאנחנו כמו הגנן הזה שהיה בטוח שהוא צריך לפגוש את הטראומה של התלמידים. אולי המורה יותר מדי שם. אולי לא צריך לשים את האור על הקשיים? אולי צריך לשים אור על דברים אחרים?

לירון: "יש לי הרצאה "אמונה אקטיבית" על סיפור חיי כלקוי למידה. המשפט "ילד צריך שמישהו אחד יאמין בו" לא אומר כלום. אנחנו מאמינים בתלמידים ויודעים איך להאמין - צריך גם להעמיד גבולות. אני אומר להורים: 'אמרת לילד שהמורה לפיזיקה חייבת. היא לא חייבת כלום'. הם מקבלים זאת באהבה.

און: "המרגש ביותר זה לראות נער שליווית שנים מתחבר לדרך ומביא רצון עצמאי. חשוב לחנך על ציונות, יהדות ואהבת הארץ. לראות בני נוער בי"ב שמביאים קטע קריאה תוך עבודה חקלאית - הם אימצו את זה לדרך חיים".

לירון: "אין לי כוח בלי זה. אני חי מול הכיתה, יוצא לחיים לא לעבודה. כשהתקשר תלמיד אחרי 7 באוקטובר מהעוטף לפני כניסה ללחימה - דיברנו, בכינו יחד. נהרג לו חבר, אבל מנסים לחזק אותם".

מאיר: "המרגש הוא לראות הצלחת התלמידים והצוות. לראות ילד עובר מנקודה לנקודה, איך מסיים תיכון עם הישגים וכלים לחיים. אתה מבין שאתה במקום הנכון ועושה משהו טוב למען העתיד".