אחוזי נשירה גבוהים ומיעוט במקצועות ריאליים: שילוב החרדים באקדמיה לא עומד ביעדים

שילוב מועט, נחיתות לגברים ובריחה ממקצועות ריאליים – שילוב החרדים באקדמיה לא עמד ביעדים. דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) בדק את השתלבות החברה החרדית במערכת ההשכלה גבוהה והתוצאות אינן מעודדות.

על פי הדוח, נכון לסוף שנת 2022 היוותה החברה החרדית 12.3% מהאוכלוסייה בישראל ועל פי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעוד 20 שנה (2045) שיעורה צפוי לעלות ל-22% (3.2 מיליון איש) ובעוד 40 שנה היא תהיה שליש (32%) מאזרחי המדינה. לאור זאת חשוב לשלב את המגזר החרדי באקדמיה ולאחר מכן בשוק התעסוקה. אלא שזה לא קורה מספיק.

נכון לשנת 2023 (תשפ"ד), מספר הסטודנטים החרדים עמד על-17,380. בנוסף, מרבית הסטודנטים החרדים (81%) למדו במסגרות של לימודים בהפרדה (מסגרות ייעודיות ובהן מרכזי לימוד לחרדים, כיתות ייעודיות וכדומה) בחלוקה לפי מגדר, כ-69% מהסטודנטים היו נשים (9,554) ורק כ-31% גברים (4,362).

אז כמה חרדים משתלבים באקדמיה? בשנת 2023 רק כ-3.4% בממוצע מהאוכלוסייה החרדית בגילים 18-40 למדו לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה (13,350 מ-386,884). כאשר יורדים להבדלים בין המגדרים רואים כי הגברים בעמדת נחיתות ומרבית הסטודנטים החרדים הן סטודנטיות. בשנת 2023 מתוך 16,545 סטודנטים וסטודנטיות בוגרי החינוך החרדי רק 31% (כ-5,000) היו גברים, לעומת שיעור של כ-40% גברים מכלל הסטודנטים.

כאשר מסתכלים על הפוטנציאל (גילי 18-40) רואים כי בחמש השנים האחרונות שיעור הסטודנטים החרדים הגברים היה כ-2% מהאוכלוסייה הפוטנציאלית, ואילו שיעור הסטודנטיות החרדיות היה קרוב ל-5%. בנוסף, נתוני הנשירה של האוכלוסייה החרדית עדיין גבוהים והנתונים האחרונים מצביעים על כך ש- 36% מהגברים ו-23% מהנשים נושרים במהלך לימודיהם.

עם זאת נקודה מעוררת תקווה: הרבה יותר גברים חרדים ונשים חרדיות מסיימים את התואר בניגוד לשנים קודמות. בקרב סטודנטיות חרדיות שהחלו ללמוד בשנת 2017, כמעט 82% סיימו בהצלחה את הלימודים, כאשר בעבר הנתון עמד על 70%.

מגוון חסמים 

ההגעה של חרדים לאקדמיה היא רק שלב אחד, השלב השני הוא מה הם בוחרים ללמוד. מהנתונים  עולה כי מיעוט מהם בוחרים ללמוד מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (10%), רק 6.6% לומדים הנדסה או אדריכלות, ורק 9% לומדים מקצועות עזר רפואיים. 20% מהם לומדים מדעי החברה והרוב, 30% לומדים חינוך או הוראה – מקצוע שאין בו אופק תעסוקתי ורבים ממי שלומדים אותו לא משתלבים בו. נזכיר כי לאוכלוסיה החרדית יש מגוון של חסמים שמקשה בעיקר על הגברים, להתקבל ללימודים אקדמיים: רקע לימודי חסר (לא לומדים ליבה) והרגלי למידה לא מתאימים, הם אינם מורגלים בלמידה המלֻווה במבחנים. לצד זה, הגברים החרדים מתחילים ללמוד בגיל ממוצע מבוגר יותר מהנשים (25 לעומת 22.5) ולרבים מהם כבר יש ילדים, דבר המקשה עליהם להתמקד בלימודים.

כדי לשלב חרדים בשוק התעסוקה נחתם הסכם שיתוף פעולה בין משרד העבודה לבין מל"ג-ות"ת ונבחר מפעיל לצורך הכוונה תעסוקתית. עם זאת, מידת ההצלחה לא נבחנה עד כה על ידי המשרדים. בשנת התשפ"ד (2023 - 2024) עמד התקציב שהקצתה מל"ג-ות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים על כ-200 מיליון ש"ח: כ-92 מיליון ש"ח היוו תקציב ללימודים בדומה לכל סטודנט הלומד במוסדות להשכלה גבוהה, וכ-120 מיליון ש"ח היוו תקציב ייחודי לחרדים לשם מימון מכינות קדם-אקדמיות ומלגות ולמוסדות שהפעילו תוכניות לחרדים ומעטפת תמיכה וליווי לסטודנטים.