"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
לאחר הפרסום ב"ישראל היום"

ארגוני נשים נגד הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה: "פגיעה בשוויון ובמעמד המרצות"

נשות ארגונים מובילים יוצאות נגד אישור הצעת החוק של ח"כ סון הר-מלך המרחיבה את ההפרדה המגדרית לתארים מתקדמים • לטענתן, החוק עלול לפגוע בהישגים רבים שהושגו בתחום השוויון המגדרי • "החוק מנרמל תפיסות מסוכנות לפיהן נשים הן אובייקטים מיניים"

,עודכן
0השמעה
סטודנטים באוניברסיטה העברית. צילום: אורן בן חקון

ארגוני נשים מובילים בישראל שלחו היום (ראשון) מכתב חריף לוועדת החינוך בעקבות אישור הצעת החוק, שנחשפה ב"ישראל היום",המאפשרת הפרדה מגדרית בתארים מתקדמים במוסדות להשכלה גבוהה.הצעת החוק, שאושרה בוועדת השרים לחקיקה ביוזמת ח"כ לימור סון הר-מלך, מבקשת להרחיב את ההפרדה המגדרית הקיימת כיום בתואר ראשון גם לתארים מתקדמים.

ח"כ לימור סון הר מלך,צילום: אורן בן חקון

במכתב, שנחתם על ידי תנועות הנשים בונות אלטרנטיבה, שדולת הנשים, ויצו וארגונים נוספים, מזהירות הפעילות מפני ההשלכות החברתיות והכלכליות של המהלך. לטענתן, החוק עלול לפגוע בהישגים רבים שהושגו בתחום השוויון המגדרי.

נרמול תפיסות מסוכנות

"החוק מנרמל תפיסות מסוכנות לפיהן נשים הן אובייקטים מיניים", נכתב במכתב. הארגונים מדגישים כי בעוד מרצות יודרו מללמד גברים, מרצים גברים ימשיכו ללמד נשים - מצב שיפגע במעמדן המקצועי של נשות אקדמיה. הם מציינים כי כבר כיום שיעור הנשים בסגל הבכיר באוניברסיטאות עומד על 17% בלבד, ובמכללות על 15%.

הצעת החוק אושרה חרף התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שקבעה כי "אין מקום לערוך שינוי בדין הקיים". יצוין כי בג"ץ אסר בעבר על הרחבת ההפרדה לתארים מתקדמים ועל הדרת מרצות ממסלולים לגברים.

מנגד, ח"כ סון הר-מלך טוענת כי החוק יתרום לשוויון תעסוקתי ולקידום אוכלוסיות מוחלשות. "המודל עבד בתואר ראשון וחיזק נשים חרדיות שיכלו לצאת לאקדמיה ולהשתלב בשוק התעסוקה עם שכר הולם", אמרה.

ארגוני הנשים מצביעים על נתונים המעידים על כישלון המודל הקיים: לפי דוח מבקר המדינה, 50% מהסטודנטים החרדים נושרים מהלימודים, ורק רבע מהגברים החרדים ממשיכים לתארים מתקדמים. זאת למרות השקעה ציבורית של כ-1.7 מיליארד שקלים בעשור האחרון.

סטודנטים באוניברסיטת בר אילן. (ארכיון),צילום: יהושע יוסף

השדולה למען האישה החרדית והדתית בתגובה לכתבה:"הצעת החוק החדשנית של יו”ר השדולה למען האישה החרדית והדתית בכנסת, ח”כ לימור סון הר-מלך, אשר אושרה בקריאה טרומית היא לא פחות מאשר תיקון היסטורי. ההצעה, מאפשרת למוסדות להשכלה גבוהה לקיים מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים בתארים מתקדמים, צפויה לתרום משמעותית לשוויון התעסוקתי ולקידום אוכלוסיות מוחלשות, תוך כיבוד ערכיהם ובחירותיהם האישיות של הסטודנטים. כמו כן, החוק מחזק את עקרון חופש הבחירה, ומרחיב את האפשרויות עבור כלל הציבור להשתלב באקדמיה בהתאם לצרכיהם.

"החוק מתבסס על מודלים בינלאומיים בהם קיימת אפשרות להפרדה מגדרית מטעמי דת, תרבות או בחירה אישית, כפי שנהוג במדינות כמו בריטניה, ארצות הברית ואוסטרליה. ההצעה מדגישה כי מדובר בזכות בחירה חופשית הפתוחה לכולם, ללא קשר לרקע המגזרי או הדתי, מתוך כוונה לקדם שוויון הזדמנויות וליצור מערכת השכלה גבוהה מגוונת יותר.

"כמו כן, חשוב להבהיר כי אחוזי התעסוקה של נשים חרדיות נמצאים בעלייה מתמדת, בין היתר בזכות המודלים של הפרדה במוסדות ההשכלה. הניסיון מהתואר הראשון מוכיח כי מתן אפשרות למסגרות נפרדות דווקא תורם לשוויון תעסוקתי ומעניק לנשים אפשרויות קריירה רבות יותר".

תגובת ח"כ לימור סון הר-מלך:“החוק הוא צעד משמעותי למען חופש הבחירה של כל אזרח ואזרחית בישראל. הצעת החוק הזו לא נועדה למגזר מסוים, אלא לכל מי שמבקש ללמוד בסביבה שתואמת את ערכיו ובחירותיו האישיות. אותם גורמים שמתנגדים היום לחוק, התנגדו בעבר גם לפתיחת מסלולים בהפרדה בתואר ראשון. במבחן הזמן לא רק שהמודל עבד, אלא שהוא גם חיזק את הנשים החרדיות שיכלו לצאת לאקדמיה, לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק התעסוקה עם שכר הולם. כך כולנו יצאנו נשכרים. אני מודה לשר החינוך יואב קיש על דחיפת החוק החשוב הזה.”

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר