משרד החינוך הכריז על "שנת הבינה המלאכותית", בעוד שהמערכת מתמודדת עם קשיים בסיסיים

משרד החינוך הכריז השבוע על תוכנית שאפתנית להפיכת שנת 2025 לשנת הבינה המלאכותית במערכת החינוך הישראלית. בהודעה שיצאה מלשכת שר החינוך יואב קיש, הוצגה מטרת התוכנית: "לחולל שינוי בהוראה, בלמידה ובניהול החינוכי, ולהעניק לכל תלמיד ומורה הבנה בסיסית של כלי AI". ההכרזה מגיעה לאחר עבודת ועדה שהוקמה באוגוסט 2023, אך מעוררת שאלות רבות לגבי עיתוי היישום והיכולת להוציאה לפועל.

מציאות מורכבת בשטח מציבה אתגרים משמעותיים בפני יישום התוכנית. תלמידי הצפון עדיין מפונים מבתיהם, בעוד תלמידי הדרום ממשיכים להתמודד עם ירי טילים מתמשך. המערכת טרם התאוששה מהטראומה של אירועי השבעה באוקטובר ומהשלכות מלחמת חרבות ברזל הנמשכת.

נתונים מדאיגים שפורסמו בחודש שעבר במסגרת מחקר TIMSS הבינלאומי חושפים שפל חסר תקדים של 17 שנים בהישגי התלמידים הישראלים במתמטיקה ובמדעים. מומחים מצביעים על כך שללא שליטה במיומנויות יסוד כמו הבנת הנקרא, כתיבה ברורה ויכולת ביטוי לשונית גבוהה, השימוש בכלי בינה מלאכותית עלול להיות בעייתי ולא אפקטיבי.

הפערים הדיגיטליים בין המגזרים השונים מהווים אתגר נוסף. במגזר החרדי, השימוש במחשבים או סמארטפונים ללמידה כמעט ואינו קיים ולרוב אסור על ידי הרבנים. במגזר הערבי קיים מחסום שפה משמעותי, בנוסף למחסור חמור באמצעי קצה ותשתיות טכנולוגיות - בעיה שהתחדדה כבר בתקופת הקורונה. גם בקרב שכבות מסוימות בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי קיים מחסור במחשבים ותשתיות מתאימות.

אתגר נוסף טמון בהכשרת המורים. למרות הצהרת המשרד על פיתוח הכשרות מקצועיות, ניסיון העבר מתקופת הקורונה מלמד כי רבים מהמורים מתקשים להסתגל לשינויים טכנולוגיים. הפער בין רמת הידע הנדרשת להוראת הנושא לבין המיומנויות הקיימות של המורים עלול ליצור פערי ידע משמעותיים בקרב התלמידים.

פרופסור דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי וכלכלן באוניברסיטת תל אביב, מביע ביקורת חריפה על התוכנית: "במדינה שבה כמחצית מהילדים מקבלים חינוך בתחומי היסוד ברמה של עולם שלישי, והם שייכים לחלקי האוכלוסייה הגדלים הכי מהר, יש להתמקד בסיכון הקיומי הזה". לדבריו, "טלאים אינם תחליף לאסטרטגיה" וקיים "חוסר מאוד משמעותי בהבנת הבעיות של מדינת ישראל בתחום החינוך".

שאלת התקציב מעיבה גם היא על התוכנית. שר החינוך עצמו הודה לאחרונה כי אין למערכת את המשאבים הדרושים לצמצום הפערים במתמטיקה ומדעים. המצב צפוי להחמיר לאור הקיצוצים הצפויים במשרד החינוך בעקבות הגירעון התקציבי שיצרה מלחמת חרבות ברזל. אמנם המשרד מציין כי קיימים תקציבים ייעודיים לתוכנית, אך טרם פורסמו פרטים לגבי היקפם ומקורותיהם.

למרות הכוונות הטובות של משרד החינוך, נראה כי התוכנית לשילוב בינה מלאכותית במערכת החינוך ניצבת בפני אתגרים מורכבים. השילוב בין פערים טכנולוגיים קיימים, חוסר במיומנויות בסיסיות, מציאות ביטחונית מאתגרת ומגבלות תקציביות, מעלה שאלות משמעותיות לגבי היכולת ליישם את התוכנית באופן אפקטיבי ושוויוני בכל מגזרי החברה הישראלית.