"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה: מחנך פוטר בשל תלונות על עבירות מין שחלה עליהן התיישנות

הפיטורים - בעקבות תלונת שני גברים לפורום תקנה על עבירות שבוצעו בהם לפני 30 שנה • התאפשרו בעקבות הפעלת סעיף חדש, המאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר עובד גם בלי שהוגש נגדו כתב אישום

,עודכן
0השמעה
פגיעה מינית בילדים (אילוסטרציה). צילום: יוסי זליגר

לראשונה: פוטר מחנך שהוגשו נגדו תלונות על עבירות מין, למרות שעל התלונות חלה התיישנות, ולא הוגש נגדו כתב אישום.

הפרשה החלה כששני גברים דתיים שנפגעו מינית בעבר על ידי אותו אדם, התלוננו בפני פורום תקנה. בהמשך התברר כי אותו אדם משמש כיום מחנך בחינוך הממלכתי־דתי. על תלונותיהם של השניים חלה התיישנות, אבל הם היו נחושים למנוע מאותו אדם להמשיך ולפגוע באחרים.

מתניה בן אברהם, אחד המתלוננים, כתב: "סערה הגיחה בהפתעה ונשאה אותי לזיכרונות הפגיעה. איך אותו מלאך חבלה מטיל בגופי ובנפשי פחד, אשמה ובושה"

בעקבות כך פנו בפורום תקנה להנהלת החינוך הממלכתי־דתי, כדי שתפעיל את סעיף 18א', המאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר מורה, אם יש נגדו תלונות על פגיעות מיניות, ואותו מחנך אכן פוטר. מדובר במימוש ראשון של הסעיף שנכנס לתוקף לפני כמה חודשים.

אחד המתלוננים, מתניה בן אברהם,צילום: יואב יונה

"הזיכרונות רדפו אותי"

"אני משתף אתכם שלפני שנתיים החיים שלי, כפי שהכרתי, החלו להיסדק. בהתחלה זה היה רק חוסר נוחות קל בלב, משהו בקטנה כזה, שאפשר להעיף עם נדנוד הראש" - כתב לפני שנתיים אחד הנפגעים, מתניה בן אברהם, בפוסט חשוף ואמיץ. היום מתניה בן 37, נשוי ואב לארבעה ילדים.

"כשהתחושות התגברו, וזיכרונות הפגיעה הממושכת שעברתי כילד, מגיל 7 עד 9, המשיכו לרדוף אותי, עשיתי את מה שלימדתי את עצמי כל חיי לעשות, וברחתי לכל דבר שיסיח את דעתי. רוח סערה הגיחה בהפתעה ונשאה אותי לזיכרונות הפגיעה... איך אותו מלאך חבלה מטיל בגופי (בעיקר בנפשי) פחד, אשמה ובושה", כתב בן אברהם באותו פוסט.

א', אחד מחבריו של בן אברהם, ראה את הפוסט וחש שהדברים מוכרים לו. הוא כתב לו שייתכן שנפגעו מאותו אדם וביקש שייצור עימו קשר. אחרי שהצליבו פרטים ושנים, הבינו שאותו אדם פגע בשניהם, וייתכן שגם בתלמידים אחרים נוספים.

"בחצי שעה, בהפסקה"

א' מספר: "היום אני בן 37, נשוי ואב לחמישה. לפני יותר מעשור פתחתי את העובדה שנפגעתי מינית כשהייתי ילד בן 5 על ידי תלמיד בישיבת הסדר. הכרתי אותו כאשר ההורים שלי סידרו לי לימוד שבועי עם קרוב משפחה, חברותא. הייתי מסתובב בישיבה, ובחצי השעה של ההפסקה אותו פוגע שלמד שם, תפס אותי ופגע בי מינית.

"ואז קראתי פוסט של חבר שכתב שהוא נפגע מינית. הוא כתב את הגיל שלו וציין שהפגיעה התרחשה בישיבה. דיברנו והבנו שנפגענו על ידי אותו אחד, בצורה דומה. ברגע שהבנתי שזה לא רק עניין אישי, אלא שגם הוא נפגע על ידי אותו אחד, עשיתי בירור על האיש. בתוך 24 שעות הבנתי שהיום הוא מורה במשרד החינוך ושיש נגדו חשדות ואנשים מדברים.

הפוסט. יצר קשר בין המתלוננים,

"הבנו שלמשטרה אין כל כך אפשרות לסייע, כי חלה התיישנות על המקרה. כשפנינו לפורום תקנה, הם ביקשו שנגיש במקביל תלונה במשטרה והדברים הגיעו עד לפרקליטות. הפוגע נעצר לכמה ימים, אבל שוחרר עקב ההתיישנות.

"פורום תקנה הוציא פוסט אזהרה על אותו פוגע, ועוד אנשים התלוננו, אבל לא ניתן היה לפטרו מהעבודה, מפני שלא הוגש כתב אישום. בבית הספר השעו אותו בעקבות זעקת ההורים, אבל הוא המשיך לקבל משכורת. בתחילת שנת הלימודים הנוכחית הוא רצה לחזור לעבוד בחינוך כדי לנקות את שמו. במשרד החינוך, בראשות המפקח גדי ברטוב, הקימו ועדה מיוחדת, בשיתוף פורום תקנה, והצליחו לייצר תקדים על ידי יישום של סעיף 18א', שאומר שלמרות שאין לאדם כתב אישום, בעקבות אוסף הראיות ולמרות שעברו שנים, ניתן להוציא אותו ממשרד החינוך".

לילי גת־הורוביץ, מנכ"לית פורום תקנה: "לא היה מנוס מפרסום שמו ומאזהרת הציבור. בהנהלה בדקו את הממצאים והשתמשו בסמכותם לפטרו"

"סירב להגיע לבירור"

"מי שיצר את התקדים זה מנכ"ל משרד החינוך, בזכות שינוי חקיקה של סעיף 18א', המקנה לו סמכות לפטר עובד פיטורים מנהליים בשל עבירות מין שהתיישנו או שלא הבשילו לכדי פתיחת תיק והגשת כתב אישום", אומרת לילי גת־הורוביץ, המנכ"לית של פורום תקנה.

"במקרה הזה הפוגע סירב להגיע לבירור בפורום תקנה. מכיוון ששלום הציבור ושלום התלמידים עמדו לנגד עינינו, לא היה מנוס מפרסום שמו ברבים ומאזהרת הציבור מפניו, ומעדכון של הנהלת החינוך הממלכתי־דתי לפני הפרסום שעובד בשירותם פוגע שמלמד. יחד עם המחלקה המשפטית, הם בדקו את הממצאים והנתונים שהיו בידי משטרת ישראל והפרקליטות, ערכו שימוע לפוגע והשתמשו בסמכות שניתנה להם כדי לפטרו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר