אחרי שנה אקדמית שבה הסטודנטים במכללת תל־חי למדו מרחוק בשל המצב הביטחוני, מספר הנרשמים לשנת הלימודים הקרובה צנח ב־50%.

בעוד בקמפוס הצפוני חלמו על אוניברסיטה בגליל, שאמורה לקום בשנים הקרובות, בשנה הקרובה יישארו שביליו ריקים מ־5,000 הסטודנטים שפקדו אותו עד כה - זו השנה השנייה, אף שהלימודים בשנה הראשונה הם חינם, ולאחריה מחולקות לסטודנטים מלגות נדיבות.

בשנים האחרונות הצטרפו למכללה האקדמית מדי שנה כ־1,500 סטודנטים חדשים, וירידה של 50% בסך הנרשמים מבטאת היעדרות של 750 סטודנטים שתורגש היטב בצפון בשלוש השנים הבאות. המשמעות היא שכתוצאה מהמחסור בסטודנטים, יחידות דיור רבות יישארו ריקות, מקומות עבודה שנעזרים בידיים עובדות ייפגעו כלכלית, כמו גם מקומות בילוי ובתי עסק שנשענים על הצעירים.

לדברי מנכ"ל מכללת תל־חי, אלי כהן, "הבעיה היא לא תל־חי. אנחנו משרתים את האזור, יש לנו תפקיד. אנחנו מגייסים סטודנטים בקריאה לשיקום הגליל, לערכיות ולציונות".

מנוע צמיחה עיקרי בגליל

בתל־חי נעזרו בשנה שעברה בסיוע ממוסדות שאפשרו מרחבי לימוד ושימוש במעבדות. לקראת השנה הקרובה הוחכרו מעבדות בנשר, מרכזים להרצאות ייפתחו בתל אביב ובחיפה, ובמרבית החוגים יתקיימו הלימודים בזום.

"הסטודנטים אומרים 'רצינו תל־חי, לא אוניברסיטה פתוחה'", אומר כהן. "גם כשיהיה אפשר לחזור, נאפשר לסטודנטים לסיים את השנה איך שיבחרו. מי שירצה יחזור ללמוד בתל־חי, ומי שיבחר - ימשיך ללמוד מרחוק".

מכללת תל־חי היא מנוע הצמיחה העיקרי באזור והמעסיק הגדול באצבע הגליל, עם יותר מ־1,000 עובדים. פרופ' דורון לביא, מומחה לכלכלה ציבורית במכללה, אומר כי "לסטודנטים יש המון ערך, וסף היציאה שלהם נמוך הרבה יותר מזה של משפחות".

לדבריו, "האזור הזה נבנה עליהם. עסקים קמים על בסיס זרם הסטודנטים, ועשרות עסקים יתקשו להתקיים. הם צרכנים במקומות הבילוי וכוח האדם בהרבה מקומות. 10%-5% מהם גם נשארים באזור ומפתחים אותו".