"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ליקויים בכל אספקט אפשרי: ביקורת חריפה של מבקר המדינה על הקורונה במערכת החינוך

דוח המבקר מעלה שאלות קשות בכל הנוגע לבדיקות, חיסונים, נאמני קורונה, הצהרות הורים, הסברה ועוד • בפועל, הוא קובע, משרד החינוך לא היה ערוך ומוכן למשימות שניצבו בפניו, ולא הופעלה התוכנית הלאומית להיערכות לתרחיש פנדמיה • עוד נמצא: 27% מההורים שהשתתפו בסקר ציינו כי בסביבתם היו הורים שדיווחו שבדיקת ילדיהם שלילית למרות שהייתה חיובית • בחברה הערבית נתון זה האמיר אף ל-42%

,עודכן
0השמעה
לימודים בימי הקורונה בבית ספר גורדון בהרצליה (ארכיון). צילום: עמי שומן

דוח מבקר המדינה חושף: שורה של ליקויים בלתי נגמרים בהתנהלות משרד החינוך במהלך מגיפת הקורונה.מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי), את תוצאות הביקורת בנוגע להתנהלות משרד החינוך בזמן הקורונה ומבצעי החיסונים הגדולים - אלו שקרעו לשניים את בתי הספר ויצרו עומס בלתי רגיל על המוסדות.

רה"מ בנט: "המטרה העליונה בשבועיים הקרובים - חיסוני ילדים"// עומר מירון/ לע"מ

המבקר מעלה בדוח שורה של תקלות וניהול שגוי, שנוגעות לכל אספקט של הקורונה בבתי הספר כמו בדיקות, חיסונים, נאמני קורונה, הצהרות הורים, הסברה ועוד.

לא ערוך ולא מוכן

מהביקורת עולה כי בזמן הקורונה לא הופעלה התוכנית הלאומית להיערכות לתרחיש פנדמיה (נחשול בריא). לפיכך המשימות שהוטלו בפועל על משרד החינוך עם התפרצות המגפה כללו לא רק משימות שנקבעו באסדרה הקיימת (הסברה, הנחיה של התלמידים והוריהם כיצד להתנהל בעת התפרצות המגפה ומניעת פגיעה בתלמידים הלומדים כדי להבטיח את שגרת הלימודים), אלא גם פעולות שהמשרד לא הכירן, כדוגמת הפעלת מתווי החיסונים והבדיקות וניהול כולל של האירוע במערכת החינוך. בפועל, משרד החינוך לא היה ערוך ומוכן למשימות אלו.

שר החינוך בתקופת הקורונה - יואב גלנט,צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

הנתונים מראים כי נכון למועדי סיום הפעלת מתווי החיסונים בביה"ס חוסנו אומנם במסגרתם בבתיה"ס כ-99 אלף תלמידים בכל הגילים, אך מדובר בשיעור נמוך יחסית של התחסנות בקרב התלמידים בבתיה"ס בשנים 2021 – 2022, כ-4% מכלל התלמידים (2.3 מיליון תלמידים) וכ-9% בלבד מאוכלוסיית התלמידים המחוסנים (1.1 מיליון תלמידים מחוסנים), זאת לעומת כ-91% מהתלמידים המחוסנים שהתחסנו בקהילה.

כמו כן, רק 429 מתוך יעד של 1,500 בתי ספר השתתפו במתווי החיסונים של בני 5 - 11 באמצעות ניידות חיסון בבתיה"ס (כ-29% מהיעד). רק 1,314 בתי ספר מתוך 2,636 שהוגדרו כיעד (כ-50% מהיעד) התחסנו באמצעות מתווה אחיות שירותי בריאות התלמיד בבתיה"ס. השיעור הנמוך של התחסנות התלמידים במסגרת מתווי החיסונים שהופעלו בבתיה"ס משקף כי המתווים לא השיגו את יעדיהם.

בדיקת קורונה בבית ספר תיכון בשדרות (ארכיון). 27% מההורים דיווחו שראו הורים משקרים בבדיקת ילדיהם,צילום: יהודה פרץ

ומי לא זוכר את המתווים לבדיקות הקורונה של התלמידים והמורים. הערכות חולקו לתלמידים קודם לכן ומי שיצא חיובי לא היה אמור להגיע ללימודים. בביקורת עלה שהיקף היישום של מתווי הבדיקות היה נמוך: במתווה מגן חינוך השתתפו רק 12% מבתיה"ס היסודיים (374 מתוך 3,030 בתי"ס) ובמתווה כיתה ירוקה השתתפו רק 13% מהכיתות (5,800 מתוך 45,000 כיתות).

27% מההורים: ראינו הורים שמשקרים בתוצאות הבדיקה של ילדיהם

לטענת המבקר, סקרים שעשה העלו כי 70% מהמנהלים טוענים שמשרד החינוך הפיץ את הנחיותיו ונהליו בעיתוי שלא אפשר היערכות מוקדמת לביצוע המטלות הנדרשות. בנוסף, שיעור גדול של הורים לא הגישו הצהרות על בדיקות אנטיגן שערכו לילדיהם, והנתון המקומם אך לא מפתיע הוא ש-27% מההורים שהשתתפו בסקר (173 הורים מתוך 633), ציינו כי בסביבתם היו הורים שתמיד או לעיתים קרובות דיווחו על ממצאי בדיקה שלילית, אף שהייתה חיובית (בקרב ההורים מהחברה הערבית עמד שיעור ההורים שציינו כך על 42%).

בכל הנוגע להסברה - תחום שלא נמצא תחת אחריותו הבלעדית של משרד החינוך - עולה כי כ-40% מ-233 ההורים שהשיבו לסקר (שערך המבקר), ושלא חיסנו את ילדיהם, נמנעו מחיסון הילדים בשל סיבות הנובעות באופן ישיר או עקיף מהסברה לא יעילה (הפחד מחיסון חדש וחוסר במידע, חוסר הבנה של סכנות הקורונה וחוסר הבנה של היתרונות).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר