"עוול אדיר": שעות הלימוד של ילדים עם אוטיזם יקוצצו

קיצור שעות פעילות המסגרות לילדים עם אוטיזם - "פגיעה אנושה": שנת הלימודים הקרובה תיפתח עם הפתעה כואבת עבור כ־20 אלף תלמידים בחינוך המיוחד, לאחר ששר החינוך יואב קיש ומנכ"ל משרדו אסף צלאל החליטו כי המסגרות לתלמידים שעל הרצף האוטיסטי יקוצרו בשנת הלימודים תשפ"ד ויפעלו רק עד השעה 16:00, במקום עד 16:45.

עבור התלמידים והוריהם מדובר בטלטלה של ממש. את ההחלטה קיבלו השר והמנכ"ל בסוף שנת הלימודים הקודמת, וכל ניסיון של ההורים לשנות אותה עד כה לא צלח. יום הלימודים בכל כיתות התקשורת בגנים ובבתי הספר שבחינוך הרגיל והמיוחד יסתיים בשעה 16:00.

לטענת משרד החינוך, הסיבה להחלטה החריגה נעוצה במחסור החמור בכוח אדם בחינוך המיוחד. אלא שהמחסור היה קיים גם בשנים קודמות, ובכל זאת הופעלו רוב המסגרות. זו פעם ראשונה שמשרד החינוך מקבל החלטה כה שרירותית, ללא הבחנה בין רשויות שיכולות להפעיל את המסגרות באופן מלא לבין כאלה שלא.

"העוול שנעשה לילדים ולמשפחות הוא אדיר", אומרת בר סלוצקי, אמו של שי יוסף בן ה־6 שעולה לכיתת תקשורת בבית ספר רגיל בלוד. "זו פגיעה אנושה בסדר היום של ילדים על הרצף האוטיסטי, שחייבים סדר יום ברור ומלא.

"לא רואים את ילדינו"

"בהיבט החברתי, ברוב המקרים כשאתה מוציא את הילדים מהמסגרת אתה למעשה משאיר אותם לבד - אין להם חוגים, אין להם צהרונים, והגישה שלהם לחברה ולחברים הרבה יותר מורכבת. שר החינוך לא הגיע לוועדת החינוך שדנה בנושא, מנכ"ל המשרד לא בא עם פתרונות, ואנחנו מרגישים שלא רואים את הילדים ואותנו".

יוני כנרי, אביה של נוי בת ה־13 שלומדת בחינוך המיוחד, מוסיף: "קיבלו החלטה בלי באמת להבין את ההשלכות שלה, בלי להבין את המצוקה של הילדים. זה לא משנה אם הילד ברמת תפקוד גבוהה או נמוכה, כי דווקא הילדים ברמת תפקוד גבוהה מוצאים את עצמם במצוקה.

"אני מכיר מקרים של ילדים שדופקים את הראש בקיר עד זוב דם בגלל שעמום, ובלי המסגרת הסיכוי לפגיעה עצמית גבוה יותר. זר לא יבין זאת, ולכן התלכדנו קבוצה של משפחות למען משפחות כדי להילחם בהחלטה הזאת. אסור לנו לשתוק".

"פגיעה אנושה בפרנסה"

קריסת החינוך המיוחד ידועה זה שנים. היא תולדה של מחסור בתקציבים, שמוביל להזנחה, לשכר זעום המשולם למורות, לסייעות ולמטפלות עובדות החינוך המיוחד - ועדיין, ההחלטה הזאת מתקבלת דווקא במשמרת של יואב קיש, שסיפר עם כניסתו לתפקיד עד כמה החינוך המיוחד קרוב לליבו.

גם התקציב לחינוך המיוחד, שעליו הצהיר עם כניסתו לתפקיד, התגלה כי הוגדל בשל הגידול הטבעי בחינוך המיוחד ולא כתוספת.

ההורים לא חוששים רק מההיבט הלימודי, אלא מקריסה כלכלית של משק הבית. "אני מנהל בחברה גדולה ויכול להעניק לילדה שלי הכל", מסביר כנרי, "אבל ההחלטה לסיים את יום הלימודים מוקדם תביא לקריסה כלכלית של המון משפחות. זה אומר פחות שעות עבודה ביום, אם המעסיק יסכים עדיין להעסיק אותם.

"זו פגיעה אנושה בפרנסה, שמגיעה בנוסף לגזירות כלכליות אחרות כמו עליית המשכנתא. חלק מהמשפחות הן חד־הוריות, הורים הולכים 'ליפול', וזה בלתי אפשרי לפרנס ככה. במקום שהמדינה תשלם על עוד 45 דקות של מסגרת, היא תצטרך לשלם את זה בביטוח הלאומי, כי אנשים לא יצאו לעבוד או יפוטרו".

גם סלוצקי, החברה בקבוצת "מצילים את מסגרות התקשורת", באותה דעה: "כשהמסגרת נגמרת ב־16:00 זה אומר שצריך לצאת מהעבודה לפחות שעה אחת קודם. כלומר, אתה מפסיד שעת עבודה בכל יום. לא כל מעסיק יסכים לקבל את זה - וגם אם כן, זו פגיעה משמעותית בשכר למשפחות שממילא יש להן הוצאות מטורפות על טיפולים משלימים. הכל בסוף מתגלגל לעבר ההורים שכבר קורסים".

המורים מתקשים להתמודד

במערכת החינוך יש כ־300 אלף תלמידים שזכאים לשירותי חינוך מיוחד. הורים יכולים לבחור אם לשלב את ילדיהם בכיתה רגילה (לרוב עם סייעת שילוב) או בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל, ובמקרים שבהם הלקויות הן מורכבות מגיעים התלמידים לרוב לגן או לכיתה לחינוך מיוחד בבית ספר לחינוך מיוחד.

בשנת תשפ"ג שולבו כ־178 אלף תלמידים בגנים ובבתי ספר רגילים, וכ־123 אלף שובצו במסגרות חינוך מיוחד (גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד וכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים).

הורים לילדים בחינוך המיוחד נתקלים באינסוף בעיות. תלמיד משולב בכיתה רגילה, למשל, זכאי לטיפולים פרא־רפואיים כמו קלינאית תקשורת, מרפא בעיסוק או טיפול רגשי במסגרת הבית־ספרית או דרך הקהילה. אלא שמשרד החינוך "מקזז" שעות רבות של סייעת בכיתה עבור כל אחד מהטיפולים הללו, וכן קיים מחסור עצום במטפלים פרא־רפואיים, כך שהילדים פשוט לא מקבלים את מה שהם זכאים לו.

נוסף על כך, המחסור בסייעות ובסייעים לשילוב הוביל ל"שוק שחור" מכיוון שמשרד החינוך והרשות המקומית משלמים רק 30 שקלים לשעה, והורים רבים נאלצים להוסיף מכיסם 30-15 שקלים לכל שעה, אחרת ילדיהם יישארו ללא סיוע. לצד זה, המורים בכיתה ה"רגילה" מתקשים להתמודד עם תלמידים שמשולבים בכיתתם, ורבים מהם כלל לא קיבלו כלים להתמודד עם תלמיד על הספקטרום האוטיסטי או בעל לקויות קוגניטיביות ורגשיות קשות.

"בעיה של תעריפים"

לדברי מיכאל זץ, מנהל חטיבת קהילה באלו"ט (אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם), "האבסורד הוא שגם לפני 30 שנה היו אותן בעיות. הכתובת היתה על הקיר אבל אף אחד לא עשה כלום כדי לטפל בסוגיה, זה פשוט מחדל. השחיקה, המחסור במטפלים ובמסגרות - הכל כאן כבר עשורים. אנחנו נמצאים בנפילה חופשית ועוד רגע פוגעים בקרקע.

"יש בעיה מאוד גדולה של תעריפים - כמה משלמים למטפלים, לסייעות ולמורים - ובסכומים הזעומים לא שווה להם לעבוד בשירות הציבורי או במסגרות החינוך. תעריפי משרד החינוך מנותקים מהמציאות, ובסוף יוצא שהרבה מתקציב החינוך המיוחד לא מנוצל כי אין למי לשלם. מטפלים פרא־רפואיים מעדיפים לעבוד בשוק הפרטי תמורת תשלום גבוה יותר".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי הוא "מתמודד זה זמן רב עם עלייה דרמטית במספר הגנים וכיתות התקשורת, ועם המחסור בעובדי הוראה, טיפול וסיוע. בכוח האדם הנתון אין כיום אפשרות לתת מענה לצרכים למלוא השעות שהוגדרו".

באשר לקיצור שעות המסגרות ציין המשרד כי "מדובר בהחלטה נקודתית לשנת הלימודים תשפ"ד, הנוגעת לכ־6.6% מכלל התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד. בכוונת המשרד לבחון מודלים שונים להארכת יום הלימודים, שניתן ליישמם בכל רחבי הארץ כבר בשנת הלימודים תשפ"ה.

"המשרד מודע היטב לקשיים ולאתגרים הנובעים מהחלטה זו, אך כדי לשמר את הצוותים הקיימים ולמנוע קריסת המערכת נלקחה ההחלטה שתשמור על השתלבות התלמידים על הרצף האוטיסטי במגבלות כוח האדם שבמערכת".