שמונה שנים חיכו תלמידי כיתות ז' לסיום הדיונים הארוכים שקיימו במשרד החינוך כדי לגבש סוף סוף תוכנית ללימוד מתמטיקה - שנים שבהן הידרדרו ציוני הנוער הישראלי בבחינות בינלאומיות לשפל חסר תקדים. עתה מסתיימת תקופת ההמתנה, אבל לא בטוח שזו בשורה טובה: אנשי חינוך מזועזעים מהתוכנית החדשה, שעומדת לקבל אישור בקרוב, ושתנחת על ראשם של כל תלמידי כיתות ז' בארץ - ללא ניסוי מקדים. "התוכנית מסורבלת, מבלבלת, עמוסה, חסרת היגיון ולא תואמת לגילאי התלמידים", טוענים מבקרי התוכנית שאמורה להיות פתרון למציאות העגומה. בפורום המורים למתמטיקה זועמים בגלל הכוונה להחיל את התוכנית בכל בתי הספר בבת אחת, בלי לבחון את יעילותה על מספר תלמידים מצומצם. פרופ' עמוס ארליך, שעומד בראש התוכנית החדשה, אינו מקבל את הביקורת. הוא טוען שמדובר בתוכנית חדשנית שתגרום לתלמידים לחשוב ולהבין מתמטיקה. ממה נובעת ההתנגדות הרבה לתוכנית? "יש אנשים עם אינטרסים כספיים או אחרים שמנסים לחבל בעבודה", אומר ארליך. "הם מעדיפים שנעשה משהו ישן ורע מאשר שנבנה תוכנית חדשה וטובה יותר". "תוכנית מכשילה" חלק ממבקרי התוכנית מגיעים מתוך משרד החינוך. לטענתם, הסיבה היחידה שהתוכנית מיושמת היא כדי "לא לזרוק לפח שמונה שנות עבודה", אף שהתוצר אינו ראוי. "צוות מיומן היה יכול להגיש את המסקנות בתוך תקופה קצרה", מסביר אחד המבקרים. "אחרי יותר משמונה שנים יצאה תוכנית בלתי סבירה שעלולה להכשיל את התלמידים". אז למה בכל זאת התוכנית יוצאת לפועל? "יש כוחות חזקים שקוראים לאשר אותה", מסביר אותו גורם. "הם אומרים שעדיף לקבל איזו שהיא תוכנית, מאשר להישאר עם הוואקום שיש היום". "ראשית, התוכנית לא סבירה מבחינת כמות החומר לעומת מספר השעות", הוא מציין את הנקודה הבעייתית העיקרית. נקודה בעייתית אחרת, לדבריו, היא השינוי העצום בלימודי הגיאומטריה: התוכנית מהווה מהפכה של ממש בלימודי התחום, שיילמד בישראל באופן שונה מהמקובל בעולם ומכפי שלימדו את הנושא במשך שנים. לשם דוגמה, מאז ומתמיד נלמד קודם כל נושא המשולש ואילו בישראל 2010 יפתחו דווקא במלבן. "מנסים לחדש דברים שכבר אלפי שנים לא משתנים", הוא מתלונן. "גיאומטריה מלמדים לפי הגישה הקלאסית. מדוע לשנות-". על כך עונה ראש התוכנית ארליך כי "בנינו מבנה חדש לגיאומטריה שהוא הרבה יותר פשוט ומובן, ודרכו אפשר להבין את העקרונות העיקריים של הגיאומטריה כמדע". "עד כה לא היתה תוכנית במתמטיקה והיו רק ספרי תרגול. הגיע הזמן לספרי לימוד", מסביר רון אהרוני, פרופסור למתמטיקה בטכניון ומורה למתמטיקה בבתי ספר יסודיים. כדאי להקשיב לאהרוני: הוא אחד מהחוקרים שהתנגדו לשיטות לימוד מסורבלות, כמו שיטת הבדידים שנכשלה כישלון חרוץ. עתה הוא מזהיר שהתוכנית תיצור אנדרלמוסיה, תדרוש שעות רבות יותר ותביא לכתיבת ספרי לימוד מבלבלים. אהרוני מציין שיש נקודות אור, כמו "לימוד גיאומטריה בכיתה ז' וגישה בסיסית בריאה לאלגברה", אלא שלדבריו, "נקודות החושך רבות". בין הבעיות מציין אהרוני ש"יש תוספת עומס של 35-30 אחוזים בכיתה ז'. זה כנראה יבוא על חשבון התרגול, וזו טעות קשה. מתברברים על חוקיות כשהרעיון הוא לפתח חשיבה. ספרי הלימוד שנכתבו לא יודעים מה לעשות עם זה, והתוצאה תהיה בזבוז זמן". הוא משתמש במילים קשות: "זו תוכנית סהרורית עם הגדרות והנחות מוצא משונות. הכשלים הם בסיסיים: איך אפשר ללמד תוכנית לחמש שעות כשיש רק ארבע שעות במערכת-" ארליך דוחה את הטענה: "התוכנית מותאמת למספר השעות העכשווי אבל לא תתכופף למצב שמותר לכל תלמיד לגזול זמן, ולא תאפשר ביטול המתמטיקה לטובת מקצועות לא חשובים". "חוסר היגיון מוחלט" מחבר ספרי התרגול למתמטיקה, בני גורן, מסכים עם הביקורת. "התוכנית ספירלית: לומדים נושא, עוזבים אותו, וחוזרים אליו מאוחר יותר", הוא מסביר. "מנסים ללמד הסתברות בכיתה ז', כשהתלמידים בקושי יודעים שברים פשוטים. בכיתה ט' אמורים לחזור להסתברות - כשהתלמידים כבר לא זוכרים מזה כלום. זה חוסר היגיון מוחלט". הטענה החמורה ביותר נוגעת לדרך הפזיזה שבה הוחלט להפעיל את התוכנית מיד וללא בדיקה מוקדמת בכל בתי הספר: "לפי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, התוכנית היתה אמורה להתחיל ב-250 בתי ספר. פתאום הפכו את זה לכולם. מדוע קרה המחטף הזה-" מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, אומר כי "התוכנית תותאם להיקף שעות הלימוד ולמבחנים הבינלאומיים ותוטמע במערכת החינוך בשנת תש"ע".
