"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הציבור קבע: המילה האהובה ביותר - גלידה
לכבוד יום העברית, האקדמיה הכריזה על המילה האהובה מתוך תשעה חידושים של אליעזר בן יהודה • למקום השני הגיעה המילה חיידק, ולאחריה אופניים, מטריה וכרובית
אותיות בעברית| צילום: Getty Images

הציבור קבע: המילה האהובה ביותר - גלידה

לכבוד יום העברית, האקדמיה הכריזה על המילה האהובה מתוך תשעה חידושים של אליעזר בן יהודה • למקום השני הגיעה המילה חיידק, ולאחריה אופניים, מטריה וכרובית

,עודכן
0השמעה

במסגרת יום העברית תשפ"ג, שחל היום (חמישי) בחר הציבור את החידוש האהוב ביותר של אליעזר בן יהודה. המילה הזוכה היא - גלידה.

האקדמיה הכריזה על המילה הזוכה, מתוך תשעה מחידושיו של מחיה השפה העברית.31 אחוזים מן המצביעים תמכו בה. אחריה הגיעו המילים חיידק (12%), אופניים, בובה, כרובית (10% כל אחת), תאבדעי (8%), מטרייה ועיתון (7% כל אחת) ואחרונה חביבה, רכבת (5%).

מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה,צילום: יעקב בן דב

סיפורה של המילה גלידה מתחיל בתרגום הארמי העתיק לתורה – תרגום אונקלוס. את מילות הפסוק המתאר את המן שאכלו בני ישראל במדבר "דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות טז, יד) מתרגם אונקלוס: "כגלידא על ארעא". אם כן 'גליד' בארמית הוא קרח.

אליעזר בן־יהודה הסביר את המילה גְּלִידָה במילונו: "יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסכר וביצים ונקפא וקר כגליד". ומן הסתם לא מקרה הוא שהמילה 'גלידה' מזכירה בצלילהּ את גֵ'לָטוֹ – השם האיטלקי של המאכל האהוב. רבים הוגים גלידה במלעיל, אבל גלידה היא מילה עברית בסיומת ־ָה, והגייתה התקנית היא בהטעמת מלרע, בדיוק כמו המילה גבינה.

לא רק מאכל אהוב, גם מילה אהובה (אילוסטרציה),צילום: GettyImages

בן־יהודה הקדיש יותר מארבעים משנות חייו למפעל החייאת העברית. העברית שהשתמרה בטקסטים הקדומים לא התאימה למציאות החיים בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 ולכן היה אתגר למלא את החֶסֶר הגדול במילים נחוצות לחיי היום יום, למלאכה, ללימוד בבתי הספר, למדע ולשאר תחומי החיים.

רבים מחידושיו נכנסו למחזור הדם של השפה, והם נמצאים בשימוש תדיר ויום יומי. הוא חידש שמות של מאכלים: גלידה, חביתה, נקניק, ריבה; מילים לציון תכונות ורגשות: אדיבות, אדישות, אהדה, גמישות, גנדרנות, עקיבות, קיצוניות, רצינות; צבעים: אפור, ורוד; בעלי מקצוע: דייל (=מלצר!), גננת, חייל; חלקי לבוש: חזייה, כפפה; כלים ומכשירים: משאבה, מקולית (גרמופון), מגהץ, מפוחית, מַקלע; שמות מחלות: אדמת, שפעת, שנית (סקרלטינה); מילים מעולם השלטון: מעצמה, וזיר (שר), מורשון (בית נבחרים), עירייה; ועוד מילים רבות.

החיידקים יסתפקו במקום השני,צילום: רויטרס

את מאות חידושיו סימן בן־יהודה בסימן מיוחד במילונו – "מילון העברית הישנה והחדשה". רובם נקלטו בלשוננו. מעניין להכיר גם את המילים שלא נקלטו. למשל: אַבְחֶמֶץ ואַבְחֶנֶק (חמצן וחנקן); אַכֶּלֶת (סרטן); הָרָם (פירמידה); זִבְדָּה (שמנת); צַיַּר־אוֹר (צלם); וגם תְּאֵבְדֵּעִי במשמעות סקרן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו