ללא סמכויות והשפעה על התקציב: כך הפך תיק החינוך לכישלון ידוע מראש

פעם הפוליטיקאים היו רבים ביניהם מי יזכה לכהן כשר חינוך. נשיא המדינה החמישי בחר לכהן כשר החינוך לאחר שעזב את משכן הנשיא. כיום המצב השתנה בכמעט 180 מעלות.

מדינת ישראל השתנתה - שר החינוך הוא תפקיד שאיש לא חפץ בו. אחד התיקים החשובים ביותר, שמשפיע ישירות על מעל 2.4 מיליון תלמידים וגם על הוריהם, התיק עם התקציב הגדול מכולם (כ־70 מיליארד ש' - הרבה יותר מתקציב הביטחון) נותר מיותם. הפוליטיקאים בורחים ממנו כמו מאש.

מרבית התיקים בממשלה כבר חולקו אך אף אחד מהפוליטיקאים לא ממהר לדרוש את תיק החינוך. בסביבתה של ח"כ מירי רגב הגדילו לעשות והודיעו כי היא בכלל לא רוצה לקבל את התיק וכי גם "לא תסכים לקבל את תיק החינוך המפוצל", שכן היא עומדת על דרישתה לחזור לתיק התחבורה.

"הפוליטיקאים לא רוצים את תפקיד שר החינוך כי זה תפקיד בלי יכולת לקבל החלטות משמעותיות, בלי תקציב ובלי יכולת להצליח. בחינוך אתה נדון לכישלון", טוען עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה לשעבר וכיום יו''ר המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט ויו''ר חברת הייעוץ האסטרטגי תארא. "היכולת של שרים לקבל החלטות מורכבות מצומצמת, במשרד החינוך זה בולט אפילו יותר. ראשית, כשר אתה לא שולט בכסף. לכאורה זה התקציב הגדול ביותר מבין המשרדים אבל הכסף 'צבוע' ומיועד לשכר עובדי הוראה, צהרונים, הסעות ועוד. לכן אתה שר 'עני', ללא משאבים, ותמיד צריך להילחם במשרד האוצר".

מפזרים סמכויותיו

לדבריו, בעיה נוספת היא שהמשרד מאוד רגולטורי: "יש במשרד החינוך אנשים מצוינים אבל המנגנון המונופוליסטי לא מאפשר להם לשחרר כוח ולכן הפקידות היא שקובעת את הטון. הסמכויות נמצאות אצל הפקידים ולא אצל השר וכל דבר גורר הרים של ביורוקרטיה. הסיבה השלישית היא שנושא החינוך הוא נושא שאין בו הרבה הצלחות, גם לא בעולם. זה תחום שעובר שינויים גדולים מדי וקשה לייצר בו הצלחות. שרים שרוצים להיות מזוהים עם הצלחות ציבוריות עושים את החשבון ומתרחקים מהתפקיד".

הפעם נוספה סיבה מרכזית ייחודית להידרדרות החדה ביוקרתו של תיק החינוך – המשרד שהונהג עד כה תחת שר אחד יחולק בין ארבעה עד חמישה שרים שונים. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים נקבע כי האחריות על החינוך הממלכתי־דתי (החמ"ד) תועבר למשרד האוצר תחת השר בצלאל סמוטריץ'. בנוסף, ימונה שר נוסף במשרד החינוך מטעם ש"ס שיהיה אחראי על החינוך החרדי, החינוך הלא פורמלי ותנועות הנוער. לצד אלה, היחידה לתוכניות חיצוניות במשרד החינוך תעבור לאחריות אבי מעוז ממפלגת נעם, והאגף לזהות יהודית יועבר למשרד למשימות הלאומיות (שבראשו עתידה לעמוד אורית סטרוק).

זה מה שיישאר לשר

יש מי שטוען שהתפקיד שר החינוך רוקן מתוכן, אך הדבר לא מדויק. עדיין תיוותר בידי השר יכולת להשפיע במגוון רחב של נושאים כמו: בגרויות, צהרונים, צמצום פערים, יום לימודים ארוך, ימי חופשה ועוד.

"הפיחות במעמדו של תיק החינוך הוא תולדה של המנהיגות לאורך דורות, בלי קשר לימין ולשמאל. הם לא הבינו שלמשרד החינוך צריכים להביא אנשי מקצוע, גם שרים וגם מנכ"לים", אומרת מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י כיום ומנכ"לית משרד החינוך לשעבר. "זה שאף אחד לא רוצה את החינוך זה המשך לכך שלא מבינים באמת את חשיבותו. קל לומר לפני הבחירות שהחינוך בראש סדר העדיפויות, אבל אנחנו רואים עכשיו שלא רק שהוא לא בראש, אלא שמתייחסים אליו כמו חנות מכולת והוא נותר אחרון.

בעבר נלחמו על תיק החינוך מפלגות סקטוריאליות מתוך אמונה כי ממנו יוכלו להשפיע. התיק ניתן כפרס לשותפה הבכירה בקואליציה. במשך עשור, בשנות התשעים, הוא הועבר בין שני הקטבים – מרצ והמפד"ל (לימים: הציונות הדתית). הוא הוחזק בידי זבולון המר מהמפד"ל, לאחר מכן הועבר לשולמית אלוני ואמנון רובינשטיין ממרצ. הוא חזר לזבולון המר וליצחק לוי מהמפד"ל וב־2000 הועבר ליוסי שריד ממרצ. אלא שבעשור האחרון התיק הזה ניתן מספר פעמים כפרס ניחומים לאלו שלא באמת רצו בו, נפתלי בנט ויואב גלנט ראו בתיק הזה תחנת ביניים.

בשנת 2006 התפטר פרופ' אוריאל רייכמן מהכנסת לאחר שתיק החינוך שהובטח לו ולשמו הצטרף למפלגת קדימה, לא ניתן לו. הוא חזר לאקדמיה, כדי להמשיך בעבודתו כנשיא המרכז הבינתחומי שמאז הפך לאוניברסיטה. "הנושא של החינוך הוא נושא קריטי למדינה כולה", מדגיש רייכמן. "הייתי רוצה לקוות שכל מי שהולך לפוליטיקה מונע על ידי רצון לשרת את עתיד האומה ולפעול לטובת הציבור, ואם זה לא כך, זה עצוב מאוד".

ההערכה: רגב או כהן מהליכוד ימונו 

למרות התנגדותם לקבל משרד חינוך מקוצץ, נראה כי בסופו של דבר אחד מחברי הכנסת מירי רגב או אלי כהן מהליכוד ימונה לתפקיד שר/ת החינוך.

חברי הכנסת אלי כהן ומירי רגב הם שני השמות אשר הוזכרו כמועמדים של הליכוד לתיק החינוך. במהלך הפגישות של נתניהו עם חברי סיעתו כדי לשמוע על רצונם לכהן במשרדים השונים, כהן ורגב שניהם הביעו אי־שביעות רצון לכהן במשרד החינוך זאת על רקע העובדה כי מדובר במשרד מקוצץ אשר הוציאו ממנו חלקים ונתנו אותם לשותפות הקואליציוניות במסגרת המו"מ להקמת הממשלה. כעת כהן ורגב מעדיפים לכהן במשרד התחבורה. כמו כן, במהלך המו"מ גם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' דרשו את תיק החינוך כל אחד למפלגתו לפני שהתיק פוצל.

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, אבי מעוז קיבל תחת אחריותו את היחידה לתוכניות חיצוניות שהיתה במשרד החינוך ומעתה תוצא ותהיה מוכפפת אליו במשרד ראש הממשלה. דרעי קיבל את החברה למתנ"סים שהוצאה ממשרד החינוך, ואורית סטרוק קיבלה את האגף לתרבות תורנית למשרד המשימות הלאומיות שהיא תעמוד בראשו. ההערכה בליכוד כי למרות התנגדותם, אלי כהן או מירי רגב יכהנו במשרד החינוך אך נתניהו צפוי להודיע על תפקידיהם רק סמוך למועד השבעת הממשלה.