הקרב בליכוד התחיל: אילו תיקים יחלק נתניהו לחברי מפלגתו?

שלושה ימים בלבד לפני סיום המנדט להרכבת ממשלה ותחילת הארכה מהנשיא, עומד נתניהו להתעסק בכאב הראש האמיתי שנותר במפלגת הליכוד: חלוקת התיקים.

ראש הממשלה המיועד זימן אליו אמש את בכירי הליכוד ללשכתו בכנסת. הראשון שנכנס ללשכה היה אלי כהן, ואחריו נכנסו גלנט, אמיר אוחנה, יואב קיש, ניר ברקת, מירי רגב, מיקי זוהר, אבי דיכטר, שלמה קרעי, ישראל כץ ושלמה קרעי. במהלך הערב הגיעו לירושלים גם דודי אמסלם וחיים כץ.

נתניהו לא אמר לח"כים באילו תפקידים הם יכהנו, ובעיקר שמע את רצונותיהם.

הסיפור האמיתי נסב על תחרות פנימית במפלגת השלטון: יותר מעשרה ח"כים רואים את עצמם כבכירים החדשים לאור מיקומם הגבוה בפריימריז, ודורשים תיקים בהתאם. לעומתם עומדים הוותיקים ובעלי הכוח במוסדות הליכוד. אלה אמנם הידרדרו במורד הרשימה בפריימריז, אך הם רואים את עצמם כבעלי ותק וניסיון לתפקיד בכיר. כל זה קורה כשאין מספיק משרדים בכירים שנשארו לליכוד, אחרי המשא ומתן הקואליציוני עם השותפות.

הנחת המוצא היא שנתניהו מעוניין בשקט מבית ולא ירצה לפתח אופוזיציה פנימית, כפי שקרה לו עם סער ואלקין בעבר, שניהם בכירי ליכוד שעזבו בזעם את המפלגה. לכן הוא ינסה לצמצם ככל האפשר את מספר האנשים שיישארו לא מרוצים, מתוך הבנה כי אין תרחיש שבו כולם יוצאים וכל תאוותם בידם.

הבעיה המרכזית שניצבת לפניו היא החבורה של ישראל כץ, דודי אמסלם, דוד ביטן ודני דנון. ההתרשמות בסביבת נתניהו היא שהם פועלים יחד, ולכן ראש הממשלה המיועד יצטרך לרצות לפחות אחד או שניים מהם כדי למנוע אופוזיציה מבית.

כ־18-17 תפקידי שרים ויו"ר כנסת נותרו למפלגת השלטון, בכפוף לשינויים ולפיצולים נוספים: משרד החוץ, משרד הביטחון, משרד המשפטים, יו"ר הכנסת, משרד החינוך, משרד התחבורה, משרד הכלכלה, משרד האנרגיה, משרד התקשורת, משרד התיירות, המשרד לשוויון חברתי, המשרד להגנת הסביבה, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד התרבות והספורט שייתכן שיפוצל, המשרד לענייני מודיעין, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד התפוצות.

המועמדים המובילים

אף שמדובר בתיקים רבים, הבעיה בליכוד היא התיקים הבכירים. במפלגת השלטון מחלקים את התפקידים לשלוש קטגוריות: הראשונה: החוץ, הביטחון, המשפטים ויו"ר כנסת; השנייה: חינוך, תחבורה, אנרגיה, כלכלה, תקשורת ותרבות וספורט; כל השאר נחשבים לתיקים זוטרים יותר.

המועמדים המובילים לתיק החוץ: אמיר אוחנה ורון דרמר, שלמרות הדיווחים שמועמדותו ירדה מהפרק, שמו עדיין מוזכר. גם ישראל כץ חושק בתיק הזה או בתיק הכלכלה.

המועמד המוביל למשרד המשפטים הוא יריב לוין, בעוד המועמד המוביל לתיק הביטחון הוא יואב גלנט. על תפקיד יו"ר הכנסת מתנהל קרב רציני. דודי אמסלם חושק בתפקיד, ויש סבירות כי נתניהו ירצה להשביע את רצונו כדי למנוע בעיות בעתיד.

עם זאת, מדובר בתפקיד שדורש אמון גדול בין המועמד לראש הממשלה, ובתקופה האחרונה אמסלם התעמת עם נתניהו. מועמדים נוספים הם אופיר אקוניס, שנתמך על ידי גורמים בלשכת נתניהו, ויואב קיש, שנתמך על ידי יריב לוין. גם דני דנון מעוניין בתפקיד והצהיר כי יתמודד עליו בבחירות חשאיות בסיעת הליכוד.

אם אוחנה לא יכהן כשר החוץ, ההערכה היא שהוא יגבר על יתר המועמדים וימונה ליו"ר הכנסת. גורמים בליכוד טוענים כי גם לוין הוא אופציה טבעית, אם נתניהו ירצה בכך.

גורמים בליכוד טוענים כי ניר ברקת מכוון לתיק החינוך או לתיק הכלכלה. עם זאת, מסתמן שעל תיקי החינוך והתחבורה מתמודדים בעיקר אלי כהן ומירי רגב. ההערכה שאחד מהם יכהן בחינוך והאחר בתחבורה. מלבד ברקת וישראל כץ, גם שלמה קרעי מעוניין במשרד הכלכלה.

המועמד למשרד התרבות והספורט, שבממשלות קודמות של הליכוד היה מוקד של סערות, הוא מיקי זוהר. חיים כץ רוצה את תיק התיירות.

כאמור, התיקים לא נסגרו, ומדובר בעיקר ברצונותיהם של הח"כים. נתניהו יכול לערוך שינויים ושיבוצים לא צפויים.