דו"ח של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים חושף: ישראל במקום השני באירופה בשיעור הילדים שנהרגו

הנתונים העגומים: ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות אירופה במקרי מוות של ילדים בתאונות דרכים - כך עולה מדו"ח של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC). 

הם יוצאים כל יום מהבית לעוד יום לימודים, לחוג, להסתובב עם חברים. לצד כל הסכנות, יש לילד בישראל סכנה נוספת, משמעותית – הסיכוי שלו להיהרג או להיפצע בתאונות דרכים, והוא מהגבוהים בעולם המערבי. הדו"ח החדש חושף את גודל הכישלון של ישראל בצמצום מותם של ילדים בתאונות דרכים – בין אם במעברי חצייה ליד בית הספר, ברכיבה על אופניים או קורקינט ובין אם בתאונות דרכים בחיק המשפחה.

לפי הדו"ח, ישראל ניצבת במקום השני והגרוע בשיעור הילדים ההרוגים מתאונות דרכים מכלל הסיבות למותם של ילדים (מקום 31 מתוך 32 מדינות). 10% מכלל הילדים שמתו בארץ בשנים 2021-2019 נהרגו בתאונת דרכים, כשרק ליטא הציגה נתונים גרועים יותר מישראל (11%). מנגד, המדינות שבהן שיעור הילדים שנהרגו בתאונות דרכים היה נמוך ביותר הן נורבגיה (1% מהילדים ההרוגים בתאונות דרכים), סלובקיה (4%) ושבדיה (4%).

"המרחב העירוני בישראל לא מגן על מי שהכי זקוקים לכך – ילדים וקשישים. אין מיתון תנועה ראוי סביב בתי הספר ובתי אבות", אומרת ד"ר גילה אלברט, מומחית לתחבורה ובטיחות בדרכים מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT). לדבריה, יש גם בעיית תשתיות: "בני נוער מגיעים היום לבתי הספר עם אופניים וקורקינט אך ללא תשתית מתאימה ושבילי אופניים.

"נוסף לכך, כל נושא הרכיבה על כלים ממונעים מתחת לגיל 16 פרוץ מאוד מבחינת חקיקה ואכיפה, ומגביר את ההיפגעות. יתר על כן, תרבות הנהיגה של הבוגרים לוקה בחסר: אנחנו לא נותנים זכות קדימה כנדרש אלא לוקחים אותה - והילדים משלמים את המחיר".

לדברי ד"ר אלברט, "יש להילחם בכל החזיתות - גם בנושא חינוך, גם בתקנות וגם באכיפה. כל המערכת חייבת להתגייס. כבר שנים רבות שלא אושרה ומומשה תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים. המצב העגום הזה לא ייפתר מעצמו".

מהנתונים עולה כי גם ביחס שבין מספר הילדים ההרוגים מתאונות דרכים למיליון ילדים באוכלוסייה, ישראל משתרכת מאחור ונמצאת במקום ה־28 מתוך 32 מדינות אירופה. 12 ילדים נהרגים בישראל בתאונות דרכים לכל מיליון ילדים - כמעט פי שניים יותר מאשר הממוצע במדינות אירופה, שנאמד בשבעה ילדים הרוגים לפי אותה יחסיות. רק רומניה (21), בולגריה (18), קרואטיה (13) וליטא (13) הציגו נתונים גרועים יותר מישראל.

משרד החינוך מנסה לחנך את הילדים לבטיחות בדרכים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים והתיכוניים, על ידי שיעורי בטיחות בדרכים - אך זה לא עוזר. במקביל, המדינה לא מצליחה להתמודד עם תופעת האופניים החשמליים והקורקינטים בידי קטינים. גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מפרסמת תשדירים שקוראים להפחית מהירות בקרבת מוסדות חינוך – אבל כל אלה לא הצליחו להביא את השינוי.

כישלון בהתמודדות

מהדו"ח עולה כי בכל הקשור לשינוי מגמת התמותה של ילדים מתאונות דרכים במהלך העשור האחרון (2021-2011), ניצבת ישראל במקום הרביעי והגרוע (מקום 26 מתוך 29). בעוד מדינות אירופה הצליחו להוריד את מספרם של הרוגים אלו בשיעור ממוצע של 5% באותן שנים, בישראל לא נרשמה כל ירידה והמספר נשאר זהה. רק צ'כיה (עלייה של 1%) ובולגריה (עלייה של 4%) הציגו נתונים גרועים יותר מישראל.

במועצה האירופית בחנו גם את השינוי הממוצע שביצעה כל מדינה בצמצום שיעור הילדים הפצועים קשה בתאונות דרכים בשנים 2021-2019. בהיבט זה דורגה ישראל במקום השלישי: בעוד מדינות אירופה הורידו בארבעה אחוזים בממוצע את שיעור הילדים הפצועים קשה בתאונות דרכים, בישראל הוא עלה באותן שנים באחוז אחד.

לנוכח הנתונים, הציעו מחברי הדו"ח המלצות לממשלות כמו להפחית את מהירות נסיעת כלי הרכב ל־30 קמ"ש לכל היותר באזורים מיושבים, להפוך את הדרך אל בתי הספר לבטוחה יותר, להעלות את מודעות לחשיבות החגירה והרתימה הנכונה של ילדים בכיסאות הבטיחות, ועוד.

לדברי עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, "הדו"ח הקשה חושף את הכישלון הגדול של ממשלות ישראל בעשור האחרון ואת הזלזול בחיי הילדים של כולנו. האדישות המתמשכת עולה בחיי אדם, ובכל שנה כיתת לימוד שלמה נמחקת.

"במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לאמץ את כל המלצות מחברי הדו"ח, להכין תוכנית פעולה לשנים הבאות ולוודא שהיא יוצאת לפועל. במקביל, חייבים למתן ולרסן את מהירות נסיעת כלי הרכב באזורים שבהם יש ריבוי של ילדים, בעיקר בסביבת בתי ספר וגני משחקים".