"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה: ילדים מקהילת "הקנאים" ילמדו בבי"ס רשמי

המוסד החינוכי הוקם לילדים עם צרכים מיוחדים מהפלג מבית שמש • ראשת העיר: "משימה נדירה"

,עודכן
0השמעה
כיתה א', צילום: דוד כהן גיני

השנה נפתח בבית שמש בית ספר שאסור לומר את שמו או לחשוף את מיקומו. התלמידים שלו הם ילדי קהילת "הקנאים" - קבוצה דתית אדוקה וסגורה שחיה הרחק מעין מוסדות המדינה ומסרבת לנהל איתה כמעט כל אינטראקציה. כעת זו הפעם הראשונה שילדי הקהילה מגיעים ללמוד בבית ספר רשמי עם סמל מוסד של המדינה.

הרעיון נולד לפני כשנתיים. ראשת עיריית בית שמש, עליזה בלוך, סיירה בעיר ופגשה קבוצה של נשים חרדיות. כשניסתה לדובב אותן הן סיפרו לה שיש להן קושי בעניין החינוך של ילדים עם צרכים מיוחדים. כשבדקה מאיזו קהילה הן, סיפרו כי הן מקהילת הקנאים. מדובר בקהילה סגורה, שבתוכה 5,000 ילדים שלומדים במוסדות פרטיים שלא רשומים במשרד החינוך. הנשים בקהילה נוהגות ללדת במסגרות פרטיות כדי לא לרשום את ילדיהן בגופי המדינה הרשמיים. המצוקה הגדולה ביותר בתוך הקהילה הזו היא של תלמידים עם צרכים מיוחדים שלא קיבלו מענה.

בשיתוף פעולה בין ראשת העיר בלוך, הממונה על החינוך הרב ישעיהו ארנרייך ומנהלת מחלקת החינוך המיוחד אסתי מזור, הוחלט להקים בית ספר לילדי הקהילה שבחינוך המיוחד.

"באחת מהישיבות ראשת העיר סיפרה על המפגש ואמרה לי 'תפתחי להם בית ספר'. חשבתי שהיא צוחקת, כי הם לא מוכנים להכיר בנו", שחזרה מזור. "לא ידעתי מאיפה להתחיל ונוצר קשר עם רב מוכר בקהילה, הוא עבר בין תלמודי תורה בעיר, ועל פי דוגמאות שנתנו לו איתר תלמידים שאמורים ללמוד בחינוך המיוחד". לדבריה נמצאו עשרות ילדים על הרצף האוטיסטי: "בהמשך החל תהליך של שנה וחצי לשכנע את ההורים. זו קהילה דוברת יידיש, ולכן ועדות ההשמה של התלמידים נעשו בזום עם גורמים רשמיים של משרד החינוך ומתורגמנית. חלק מהפגישות עם ההורים נערכו במקלטים כדי שהם לא יבואו לבניין רשמי של העירייה. שמענו סיפורים קורעי לב על מצב הילדים, ההרגשה היא שאנחנו עושים משהו גדול".

לא יוצרים התנגדות

בסופו של דבר, אחרי שנתיים הצליחו בעיריית בית שמש לבנות ארבע כיתות של חינוך מיוחד שם התלמידים יקבלו החל מהשנה גם טיפולים פרא־רפואיים. מדובר במקרה היחיד בארץ שבו ילדי הקהילה לומדים בבית ספר עם סמל מוסד של משרד החינוך. התלמידים מקבלים צוות מקצועי עוטף, וכדי לא לייצר התנגדות מתוך הקהילה, בעירייה לא חושפים את שם בית הספר או מיקומו.

עליזה בלוך,צילום: יהונתן שאול

"החינוך עבורנו הוא שליחות ותמיד מתוך שיח עם הקהילה", אמר הרב ישעיהו ארנרייך. "מרגע שהבנו שקיימת נכונות מתוך קהילות הסגורות ביותר במגזר החרדי ללכת למהלך שבו הילדים המיוחדים יקבלו מענים מותאמים, הלכנו על זה בכל העוצמה ובכל המקצועיות. גייסנו לכאן את הצוות המקצועי הטוב ביותר הן ברמה התורנית והן ברמה החינוכית".

ראש העיר בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, הוסיפה: "הבנתי שזו משימה נדירה שהונחה לפתחי. לראות את קהילת הקנאים מבקשת לקחת אחריות על עתיד הילדים שלהם - אנחנו לא יכולנו לעמוד מנגד. פגשתי את הילדים ביום הראשון וראיתי אור בעיניים. מדהים היה לראות שכבר ביום הראשון התלמידים המיוחדים חשו בבית. אנחנו נעשה הכל, ככל שבית הספר יצטרך להתרחב, וכמובן נפעל לקדם ולאשר ולהמשיך לתת את כל השירות שנדרש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר