בית הדין קבע: לא נוציא צו מניעה נגד ארגון המורים

בית הדין הארצי החליט לדחות אתבקשת המדינה לצו מניעהנגד ארגון המורים, לאור כוונתו לבצע צעדים ארגוניים כחלק ממאבקו להעלאת שכר המורים.

בית הדין קבע בהחלטתו כי "כבר בנובמבר 2021 פנה ארגון המורים למשרד האוצר בבקשה לנהל מו"מ לחידוש ההסכם, שתוקפו פג בסוף פברואר 2022, ופניות נוספות נשלחו בפברואר ובמרץ 2022. פגישה ראשונה התקיימה ב־28 באפריל. מאז לא חלה התקדמות ממשית, וארגון המורים הכריז על סכסוך עבודה ב־8 במאי. בשלב זה, אין בידינו לקבל את טענתה של המדינה כי אין קשר בין העיצומים נגדם לבין הסכסוך הכלכלי".

עוד נאמר כי "מדובר בסכסוך כלכלי לגיטימי; אף נטען בפנינו מפי המדינה כי המורים לא חייבים להשתתף בהשתלמויות ההכנה לתוכנית ההתחדשות, וכי גם מורה שלא ישתתף בהשתלמות יוכל להשתלב בתוכנית. גם לא הובהר עד כמה יש בצעדים שנוקט ארגון המורים כדי לסכל את הוצאתה לפועל של תוכנית ההתחדשות. אנו סבורים כי בשלב זה, נכון כי כל הגורמים - המדינה, מרכז השלטון המקומי וארגון המורים - ינהלו משא ומתן להסדרת כל חילוקי הדעות ביניהם".

כזכור, לפני שבועהכריז ארגון המורים על עיצומיםויצירת שיבושים במערכת החינוך. זאת, כחלק ממאבק ברפורמת הבגרויות של שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון.

הארגון, בראשות רן ארז, מתנגד לרפורמה בטענה כי ביטול בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות ההומניים יביא אסון על מערכת החינוך, ויפגע קשות בערכים ובזהות היהודית. כמו כן, במסגרת דבריו העלה רן ארז שלל טענות, שבהן פגיעה בתנאי העסקה של המורים. לטענתו, הרפורמה תפגע במורים הוותיקים והמבוגרים, שיש רצון כי ילמדו בכלים דיגיטליים, וכן הביע חשש מקניית עבודות והפעלת לחץ על מורים מצד תלמידים, מנהלים והורים לתת לתלמידים ציון טוב בעבודה המסכמת, שתחליף את הבחינות החיצוניות.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בית הדין קבע בצורה מפורשת שרפורמת הבגרויות ותוכנה הן בסמכותה הבלעדית של שרת החינוך והגורמים המקצועיים במשרד החינוך, וארגון המורים אינו יכול להטיל וטו על הנהגתה.

"בית הדין קבע שהעיצומים מכוונים נגד הסכסוך הכלכלי שעניינו משא ומתן לחתימה על הסכם שכר חדש, וקרא לצדדים לנהל את המשא ומתן האמור.

"הבהרנו גם בבית הדין: משרד החינוך פועל וימשיך לפעול לקידום המשא ומתן לחתימה על הסכם שכר חדש, כפי ששרת החינוך הצהירה זאת מעל כל במה".