בלחץ מרצ וארה"ב: נעצרה תוכנית החיבור בין מעלה אדומים לי-ם

שר הביטחון בני גנץ וראש הממשלה נפתלי בנט הורו לוועדת התכנון העליונה ביו"ש לעצור את הדיונים לאישור תוכנית הבינוי אי-1, המחברת בין מעלה אדומים לירושלים. מדובר בתוכנית שמשתרעת על שטח של כ-12 אלף דונם, רובם אדמות מדינה, שבמרכזה בנייה של כ-3,500 יח"ד.

הוועדה החלה לדון בתוכנית רק בשלהי כהונתו האחרונה של בנימין נתניהו כראש הממשלה, לאחר שהיתה מוקפאת שנים רבות. ההתערבות של בנט וגנץ באה בשלב הרביעי מתוך ששת שלבי האישור של התוכנית, לאחר שנשמעו מרבית התנגדויות הפלשתינים.

ההנחיה המדינית לעצור את הדיונים ולהפסיק את קידום התוכנית הגיעה הן על רקע מחאה חריפה של מרצ, שהבהירה כי מבחינתה מדובר ב"קו אדום", והן על רקע התנגדות מצד ארה"ב, שעמדתה בעניין זה עקבית כבר שנים ארוכות. ארה"ב מצדדת בעמדה הפלשתינית ובטענה כי התוכנית קוטעת את הרצף הפלשתיני מצפון לדרום ו"עלולה למנוע בעתיד הקמת מדינה פלשתינית".

העמדה הישראלית, לעומת זאת, היא שהתוכנית אינה קוטעת כל רצף כזה, שממילא אינו קיים, ושבמקרה הצורך ניתן לעקוף את אזור אי-1 הן באמצעות כבישים ומנהרות והן באמצעות בינוי. כל ראשי הממשלה, מאז יצחק רבין שיזם את התוכנית, הביעו בה תמיכה פומבית אך התקשו לקדמה בשל הלחצים המדיניים.

חגורת ביטחון יהודית

האינטרס הישראלי למימוש אי-1, כפי שמציירים אותו ניירות מטכ"ל לאורך השנים - אינטרס שבו הקהילייה הבינלאומית, ובייחוד האיחוד האירופי, אינם מתחשבים - הוא ליצור רצף בין המערב (ירושלים) לבין המזרח (מעלה אדומים בואכה ים המלח) כחלק מחגורת ביטחון יישובית-יהודית סביב הבירה.

ישראל חוששת מניתוק ביטחוני ואורבני שהפלשתינים ייצרו בין מעלה אדומים לירושלים; מחגורת בינוי פלשתינית שתקיף את ירושלים ממזרח; מהשבת חלקים של ירושלים למצב של "עיר קצה" (כפי שהיתה ערב מלחמת ששת הימים) באופן שיחסום את אפשרות התפתחות העיר מזרחה; ומאיום על כביש ירושלים-יריחו, שהבנייה הפלשתינית גולשת לעברו. כביש עורקי זה הוא בעל חשיבות ביטחונית-אסטרטגית ראשונה במעלה עבור ישראל, להובלת גייסות דרך בקעת הירדן וצפונה בעת מלחמה.

בישראל שרר במשך שנים קונצנזוס כמעט מוחלט באשר לצורך לחבר את מעלה אדומים לירושלים באמצעות בניית אי-1, ובעתיד - להחיל את הריבונות הישראלית על מרחב זה, כחלק מגבולות הקבע של מדינת ישראל. שמונה ראשי ממשלה, ובכללם שרון ואולמרט, התחייבו לבניית אי-1, אבל למעט בניית תחנת משטרת מחוז ש"י בשטח התוכנית - המהלך לא החל בשל הלחצים המדיניים הקשים וההתנגדות של ארה"ב והאיחוד האירופי.

"אחרי שנים של הקפאה, כשסוף-סוף התחלנו לנוע במסלול הליכי האישור התכנוניים, ההתערבות הזאת אינה מתקבלת על הדעת", אומר ראש עיריית מעלה אדומים בני כשריאל. "חשבנו שגנץ הוא ממשיכו של רבין, שיזם את התוכנית והכריז על אדמות אי-1 כאדמות מדינה. לצערנו, אנו מתבדים. זה נעשה ללא התייעצות איתנו ולא על דעתנו. הגיע הזמן לממש בבנייה את החזקה שלנו באדמות הללו, לפני שאחרים ישתלטו עליהן. הטענה שאי-1 קוטעת רצף פלשתיני אינה אמת. כל מי שמכיר את השטח יודע זאת. זה רק תירוץ להפריע לנו להתפתח ולגדול".

במעלה אדומים עצמה, בתחומי "הקו הכחול" שתוחם את שטחי תוכניות הבינוי המאושרות, נבנות עתה, לאחר תקופת הקפאה ארוכה, 800 יח"ד חדשות. עוד 3,300 יח"ד בין שכונת נופי סלע לאזור התעשייה של מעלה אדומים נמצאות עתה בתכנון. במעלה אדומים חיים כיום כ-40 אלף איש.

בלשכת גנץ סירבו להתייחס לידיעה.

מלשכת בנט לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון.