"מלאומנות פלשתינית להסתה של קיצונים אסלאמיסטים": כך פרצו פרעות מאי 2021

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה פרסם הבוקר (שישי) מחקר מעמיק של מהומות מאי 2021 – ההתפרעויות האלימות של קבוצות מקרב המגזר הערבי בישראל במהלך מבצע "שומר החומות" – ומתאר אותן כנרחבות מסוגן.

תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר הדגיש במחקר כי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, תנועת בני הכפר המזוהה עם החזית העממית ועם מפלגת בל"ד, מילא תפקיד מרכזי בהכנת התשתית התודעתית שהובילה להתפרעויות ותוך הסתה בזמן האירועים שליבתה את האש.

קופרווסר, שכיהן בעברו כראש חטיבת המחקר באמ"ן, סבור כי מרבית מהמשתתפים בהתפרעויות מזדהים עם תנועות אלה. החוקר הבכיר הבהיר גם כי אין די בהקצאת תקציבי עתק לטיפול בתשתיות ושינויים בהיערכות מערכת הביטחון, אף שמדובר בצעדים חיוניים. לדבריו, יש להתמודד גם עם הנדבך האידיאולוגי וליצוק תוכן מעשי להחלטה להוציא את הפלג הצפוני מחוץ לחוק ולטפל גם בגופי הדה-לגיטימציה לישראל.

פנחס ענברי, מזרחן וחוקר המרכז, התמקד בסוגיית הציבור הבדואי שעלתה לכותרות לאחרונה במהומות בנגב. לדברי ענברי, "הפריפריה הערבית עשתה השוואה כפולה, למצבם מול היהודים ולמצבם מול המעמד הבינוני הערבי, ובאירועי מאי 2021 היא הביעה את מחאת 'פלשתין השנייה' גם מול החברה היהודית וגם מול 'פלשתין הראשונה'".

במחקרו מציג ענברי את הפערים הקשים שהבדואים חווים בהקשר של תוכניות הפיתוח השונות, "שלא זכו להגיע אל המגזר וגרמו לפשיעה ולעוני גדול, שמובילות את הבדואים לחזור אל המשפט הבדווי, אל השבטיות ואל חוסר הרצון להשתלב בישראל".

העיתונאי נדב שרגאי (הכותב ב"ישראל היום") מתמקד בממד הלאומני של הפרעות, ומדגיש כי "העיסוק ב'שיבה' וב'נכבה', לא כעניין מורשתי-תודעתי-תיאורטי בלבד אלא כתקווה מעשית, עמד בין היתר מאחורי האירועים הקשים במאי 2021 , לעתים כרקע וכ'תפאורה' בלבד, ולעיתים אף כסיבה וכמחולל ישיר".

בהקשר זה, החוקר מביא ציטוטים רבים של מנהיגים מהחברה הערבית, בהם השייח' כמאל חטיב, סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל. כך חטיב מצוטט באומרו כי "גם אם (היהודים– נ.ש.) חשבו שהזקנים מתו והצעירים שכחו – הזקנים מתו רק לאחר שלימדו את בניהם כי זו פלשתין, והורישו להם מפתח, קושאן, טאבו ואהבת המולדת".

כמו כן, מדגיש שרגאי את העיסוק של ארגונים שונים במגזר הערבי בסוגיית "זכות השיבה", תוך שיתוף פעולה עם ארגוני שמאל רדיקלי, עיסוק אשר היווה רקע למהומות. בין היתר מוזכר כי NGO מוניטור מיפה כבר לפני עשור 21 ארגונים שתומכים בהבאת מיליוני פלשתינים לתחומי מדינת ישראל.

"להגביר את נוכחות המשטרה בירושלים"

המזרחן והחוקר יוני בן מנחם מציג את המכנה המשותף בין מאורעות אוקטובר 2000 לבין מאי 2021, בהקשר של "אל-אקצא בסכנה" וכיצד חמאס והפת"ח מנסים ללבות את ערביי ישראל ולרתום אותם למאבק הלאומי. להערכתו, שני הגורמים העיקריים להתפרצות האלימות באוקטובר 2000 ובמאי 2021 היו המצב הכלכלי-חברתי והמתיחות בהר הבית ובמזרח ירושלים, זאת כאשר חמאס היה זה שליבה את המהומות במאי 2021 לעומת הרשות הפלשתינית באוקטובר 2000.

החוקר ממליץ להגביר את נוכחות המשטרה במזרח ירושלים בכלל ובעיר העתיקה בפרט, במטרה למנוע חיכוך בין יהודים וערבים כדי לשמור על שקט, שיקרין על המצב באזורים אחרים במדינה. לדבריו, הצטרפות רע"מ לקואליציה, תוכנית החומש לטיפול בבעיות המגזר הערבי והתוכנית למלחמה בפשיעה יוצרות פוטנציאל חיובי, אך יש לוודא את יישומן המלא של התוכניות ולעודד את ההידברות בין המגזר היהודי והמגזר הערבי בכל הרמות.

עוד הדגיש החוקר כי רוב הציבור הערבי הוא שומר חוק ומתנגד לאלימות, אך עם זאת הוא ממליץ להגביר את הנוכחות המשטרתית ביישובים ערביים ובערים המעורבות, לטפל באופן יסודי ומיוחד בקיצונים ערבים ויהודים שהפרו את החוק באירועי האלימות במאי 2021 ולהחמיר את הענישה על "פשעי שנאה".

"ברית זמנית"

במסמך של מרכז המחקר, מתואר איך מרבית אנשי רע"מ נמנעו מלהשתתף בליבוי היצרים וכיצד יו"ר המפלגה, ח"כ מנסור עבאס, אף יצא באופן מפורש נגד האלימות. עם זאת, בדו"ח נכלל גם מאמרו של סא”ל (במיל’) יונתן דחוח-הלוי, הסוקר את תפיסת עולמו של עבאס, שהצטרף לממשלת בנט אחרי אירועי מאי.

דחוח-הלוי סבור כי למעשה רע"מ מתנהלת תחת אסטרטגיית השלבים, המתבססת על תפיסה אסלאמית ובמסגרת זו, עבאס דוגל בהשתלבות פוליטית בתקופה הנוכחית בלבד, זאת לאור עמדות שביטא בשנים האחרונות העוינות את התנועה הציונית ושוללות את הזיקה הדתית, ההיסטורית והלאומית של היהודים לארץ ישראל ורואות בהם "פולשים".

בין היתר, ציין דחוח-הלוי כי עבאס שיתף ב-2016 הודעה של התנועה האסלאמית המתארת את הציונות כתנועה "גזענית ופשיסטית". במקרה אחר באותה שנה, עבאס אמר כי לפלשתינים "יש אויב אחד" בהתייחסו לישראל. החוקר מציין כי אף שעבאס אמר בראיון בוועידת "גלובס" בשנה שעברה כי ישראל תישאר מדינה יהודית, בכיר אחר בתנועה ביטל את הדברים ואמר כי "אין הדבר מבטא את רצונו".

עוד טוען החוקר כי "עבאס נסמך על חוזה חודייביה בעזרת אסטרטגיה רבת שלבים שבמרכזה חיזוק הקהילה המוסלמית, כריתת בריתות זמניות עם קהילות שאינן מוסלמיות ונכונוּת להגיע בשעת חולשה של הקהילה המוסלמית להסכמים טקטיים עם הכופרים מתוך ראייה עתידית לגבור עליהם ולהכניעם". ד"ר הלוי מציין שעבאס ראה בחמאס, הקורא להשמדת ישראל, גורם פוליטי לגיטימי, וכן ייעץ לארגון הטרור בפוסט בפייסבוק ב-2017 לחתור לפיוס עם הפת"ח ולכונן מערכת פלשתינית מאוחדת, כזו שתשמר את "ההתנגדות" בכל האמצעים ובעזרתה תנוהל המערכה לשחרור ולעצמאות.

בהקשר למהומות, נכתב במאמר כי השייח' ראיד בדיר, מנהל המוסד לפסיקת הלכה ולמחקרים אסלאמיים של התנועה האסלאמית לה כפופה מפלגת רע”מ, קבע שאירועי מאי היו "מלחמת דת" מוסלמית נגד היהודים, ושמדובר בהמחשה למלחמת הדת שתפרוץ אם היהודים לא יקבלו את ההסדר הדתי, כשבמלחמה זו המוסלמים יגרשו את כל היהודים.