אסור שהטלת האחריות תסתיים ברמת הגדוד בלבד

תאונת הירי שבה נהרגו שלשום בלילה רס"ן אופק אהרון ורס"ן איתמר אלחרר, שני מפקדי פלגות מיחידת אגוז, היא אחת הקשות והמיותרות שידע צה"ל בשנים האחרונות. לכן גם הזעזוע ממנה עמוק כל כך: היא היתה חייבת להימנע, והעובדה שזה לא קרה מצריכה בירור מעמיק בהרבה מאשר של נסיבות האירוע הטראגי הזה בלבד.

התחקיר הראשוני, שנערך אתמול, מצייר תמונה די ברורה של נסיבות התאונה. ראשיתו בגניבת אמצעי לראיית לילה מהכוח, ובהחלטה של כמה מפקדים לצאת ולחפש אחריו. צה"ל התקשה אתמול להסביר מדוע החיפושים נערכו בשעת לילה, ולא ביום; ייתכן שהיתה כאן גם הגדלת ראש מצידם של המפקדים, מתוך מחשבה שהגנבים ישובו ובמטרה לתפוס אותם.

הפעילות הזאת בוצעה בידי שני כוחות מקבילים, האחד בהובלתם של אלחרר ואהרון, והשני בהובלתו של מפקד צוות צעיר ביחידה. שני הצוותים לא היו מתואמים ביניהם, מה שהוביל למפגש הקטלני ביניהם. כל אחד מהם חשד, בטעות, כי עומד מולו איום - ופתח באש.

לא ברור כיצד מפקדים מיחידת עילית, עם ניסיון כל כך עשיר בפעילות מבצעית ובאימונים, יוצאים באמצע הלילה לסריקות בשטח אימונים ללא תיאום אלמנטרי ביניהם, וגם ללא קסדות ואמצעי קשר. הדבר גם הקשה מאוחר יותר על פעולות החילוץ שלהם, שבוצעו על ידי כוח אחר באמצעות טלפון סלולרי.

כל העניינים האלה יהיו בליבת עבודתה של ועדת החקירה, בראשותו של אלוף (מיל') נועם תיבון, שכבר החלה בעבודתה. הוועדה תפרק בוודאי את האירוע למרכיביו בניסיון להבין מה גרם לתוצאה הקטלנית, אם כי התשובות לכך כבר ידועות ברובן כתוצאה מהתחקיר. לכן, טוב תעשה הוועדה אם תרחיב את בדיקתה מעבר לאירוע הספציפי הזה: רק כך יוכל צה"ל להבטיח באמת שהוא הפך כל אבן כדי למנוע אירועים דומים בעתיד. כחלק מכך, על הוועדה לבדוק את נוהלי היציאה לפעולות כאלה. מי אישר, את מה בדיוק הוא אישר, מי ידע, ומה היה חלקם של הגדוד (אגוז), החטיבה (הקומנדו), האוגדה (98) והפיקוד המרחבי (פיקוד המרכז). לא ייתכן שפעילות כזאת - בשטח אימונים שנמצא באזור מאוים - תתנהל באופן פרטיזני, כשכל כוח פועל על דעתו.

על הוועדה גם לברר אם הופעלו לחצים (ואם כן, בידי מי) בעקבות גניבת אמצעי ראיית הלילה, ואם הם הובילו למוטיבציית־יתר של הכוח. מפקד אגוז, סא"ל א', כבר התבטא באופן שנוי במחלוקת כאשר מתח ביקורת על לוחם שנשקו נחטף לפני כשנה במהלך אימון בצפון הארץ; צה"ל התנער אז מדבריו, אבל נדרש כעת לוודא אם רוחם עדיין מרחפת מעל היחידה.

שרשרת האחריות לא יכולה להסתיים רק בגדוד. ביחידת דובדבן, שאף היא משתייכת לחטיבת הקומנדו, היו בשנים האחרונות לא מעט מקרים חמורים, לרבות של ירי דו־צדדי באימונים (שגרם למותו של הלוחם שחר סטרוג) ובפעילות מבצעית (שגרם לפציעתו הקשה של מפקד פלגה).

בעקבות מותו של סטרוג (ופציעתו הקשה של לוחם מגלן עילי חיות), מונתה ועדה בראשות האלוף איתי וירוב, שבדקה את ההתנהלות הנורמטיבית ביחידות מיוחדות. "הוועדה מצאה פערים בנורמות השגרה ביחידות, המתבטאים בחלק מסדרות האימונים וההכשרה, והחליטה על המלצות שישולבו במסגרת הקמת בית הספר לחטיבת הקומנדו", נמסר עם סיום עבודתה.

כעת, יידרש לבחון אם ועדת וירוב אכן חקרה לעומק ואיתרה את הכשלים, ואם מה שאותר - גם טופל ושונה. אסור לצה"ל לחשוש מבירור ממצה של העניין - לרבות השינוי שנעשה באחרונה בנוהלי הפתיחה באש כלפי גנבי אמל"ח, והשאלה אם אם היו לכך השלכות על התאונה הנוכחית - וגם אם הוא ידרוש מסקנות פיקודיות קשות בדרגים בכירים וכלפי קצינים מצטיינים. בתקופה שבה אמון הציבור בצבא בצניחה, אין לצה"ל ברירה אלא לפעול ללא פניות - ובשקיפות מלאה.