בוודאות גדולה, חיל האוויר כבר יודע לקבוע מה קרה למסוק העטלף שלשום בלילה: תקלה חמורה, פתאומית, במנוע שמאל, שהובילה לנחיתת חירום ולתוצאות הקטלניות של האירוע.
לא תמיד ניתן לקבוע מסקנות בכזאת נחרצות ובכזאת מהירות. לעיתים קרובות החקירה דורשת זמן - לאיסוף הפריטים והעדויות, לחיפוש אחר מה שכשל ולהגעה לשורה התחתונה. במקרה הנוכחי הצליח חיל האוויר לחבר את חלקי הפאזל במהירות רבה. מן הסתם סייעה לכך גם העובדה שקצין הסיור הימי שנלווה למשימה נותר בחיים והעיד על מה שקרה בשניות הגורליות שבהן הפכה טיסה שגרתית לאסון קטלני.
נראה כי מרגע שקרתה התקלה, תפקד הצוות בצורה מיטבית. למרות התקלה - שנלוותה אליה גם תקלת חשמל - הוא הצליח להנחית את המסוק על המים ולהביאו לציפה. מסוקי העטלף בנויים לכך, והצוותים מיומנים בפעולות האלה - שמטבע הדברים הן סבוכות בהרבה בלילה, ובתנאי קיצון של תקלה רב־מערכתית מורכבת כפי שאירעה שלשום.
החקירה תבקש לברר מדוע הטייסים לא הצליחו להיחלץ גם הם בחיים. נראה כי הם ספגו את עיקר האנרגיה של פגיעת המסוק במים, אולם העובדה שקצין הסיור נחלץ עם פציעה קלה בלבד (שבר באחת הצלעות) עשויה ללמד שמשהו אחר גרם למותם. בצה"ל נהוג להחזיר את צוותי האוויר לפעילות במהירות האפשרית אחרי תאונה כדי שלא יפתחו טראומה, אולם טרם נקבע אם כך ייעשה גם במקרה הנוכחי, וממילא הקצין יידרש לתקופת שיקום רפואי.
למסוק העטלף יש רקורד בטיחותי טוב מאוד. צה"ל מפעיל את המסוק הזה כבר 25 שנה, שבהן נרשם אירוע טרגי אחד קודם: בספטמבר 1996 התרסק מסוק עטלף במהלך אימון לילי מול חופי נהריה. שני אנשי הצוות, סא"ל בן־ציון בכר וסרן שחק סלע, וקצין הסיור, סרן ערן גרביה, נהרגו; גופתו של קצין הסיור לא אותרה מעולם. מסוק נוסף נפגע מפגיעת טיל ששיגר חיזבאללה לעבר ספינת חיל הים "חנית" במלחמת לבנון השנייה, ולאחר שעבר תיקונים הוחזר לשירות.
מסוקי העטלף משרתים במשותף את חילות האוויר והים. מי שאחראי לתפעול המסוקים ולכשירותם ולהכשרת צוותי האוויר הוא חיל האוויר, ומי שאחראי למשימות הוא חיל הים. המסוקים - שנוחתים על ספינות סער 5, וכן על ספינות סער 6 שאמורות להיכנס לשירות מבצעי בשנים הקרובות - מאפשרים לחיל הים להרחיב את טווח הפעילות המבצעית שלו, לאתר איומים יבשתיים, אוויריים, ימיים ותת־ימיים ולבצע פעולות שונות של חילוץ והצלה הרחק מהחוף.
חיל האוויר הקפיא את פעילות מסוקי העטלף עד לבירור מלא של נסיבות התאונה, כדי לוודא כי לא מדובר בתקלה סדרתית. מדובר בצעד שגרתי שננקט לאחר כל תאונה או אסון, ולעיתים גם לאחר אירועים של "כמעט נפגע". זאת, כחלק מההקפדה הקיצונית של החיל על נוהלי הבטיחות, שהובילה בעשורים האחרונים לירידה משמעותית בהיקף התאונות והנפגעים. התאונה הקטלנית הקודמת בחיל היתה לפני 14 חודשים - התרסקות של מטוס "סנונית", שבה נהרגו מדריך הטיסה איתי זיידן ופרח הטיס ליהוא בן־בסה.
אבל ראוי להסתכל על התאונה הקטלנית הזאת גם מזווית נוספת: צה"ל זוכה בשנים האחרונות לביקורת גוברת מצד הציבור הישראלי, או במהופך - לירידה באמון בו. זה צפוי להתבטא בדו"ח השנתי שיפרסם מחר המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר יבטא את המשך המגמה של שחיקת אמון הציבור בצבא.
דומה שהקונצנזוס סביב צה"ל גובר רק בעיתות של משבר - מלחמות ומבצעים, או חלילה כאשר יש נפגעים - ובשאר הזמן הוא משמש לא פעם שק חבטות נוח. גם אם חלק מהביקורת מוצדקת, אסור לשכוח שבליבת העשייה הביטחונית נמצאים מי שבחרו להקדיש את חייהם לשמירה על ביטחון המדינה ועל אזרחיה. סא"ל ארז שחייני ורס"ן חן פוגל שילמו על כך שלשום בחייהם; עוד תזכורת כואבת למחיר הכבד של השמירה על הארץ הזאת, ולמי שנושאים בו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו