ראשי הרשויות בצפון ובדרום מתריעים: "בעימותים הבאים תושבים רבים יהיו בסכנה"

על רקע תרגיל פיקוד העורף, כתבי "ישראל היום" יצאו לבדוק את מצב המוכנות ביישובי הצפון והדרום.

תוכנית מגן הצפון לבניית חדרי ביטחון בבתים ישנים, יצאה לדרך בקול תרועה בשנת 2018. התוכנית תוקצבה ב־5 מיליארד שקלים למשך עשר שנים. בפועל הוקצו רק 100 מיליון שקלים, שמהם 70 מיליון בשנת 2021, ולמעשה רק ביישוב אחד החלו להציב ממ"דים. החשש הגדול הוא שהחלו למגן בתים פרטיים, אבל את מבני הציבור ובהם גני הילדים ובתי הספר טרם החלו למגן.

ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, אמר ל"ישראל היום" כי "קריית שמונה היא העיר הכי מופגזת בעולם, ולא שמו אותה בעדיפות ראשונה. מצד שני גם עכשיו בונים טלאי על טלאי. זה נכון שצריך למגן אותנו, אבל היה צריך לעשות פינוי־בינוי ומחשבה משותפת של משרדי השיכון והביטחון יחד עם ראשי הרשויות". ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ הוסיף כי "לא הביאו בחשבון עלויות רבות. זו תקלה ברמה שקשה לתאר".

ובגזרת הדרום, לאחר שהופקו הלקחים ממבצע שומר החומות, בפיקוד העורף המליצו להחליף את חלונות הממ"דים בחלונות פלדה בעובי של 32 מ"מ ליישובי העוטף שבמרחק של עד שבעה קילומטרים מהגדר. יחד עם זאת, החלונות טרם הוחלפו, ומי מהתושבים שרצה למגן את ביתו עשה זאת על חשבונו. עד היום הפרויקט לא תוקצב, מלבד בתים בודדים ובהם הבית שבו נהרג עידו אביגל ז"ל בן החמש.

"האירוע הטרגי הזה טלטל את תושבי שדרות והעוטף, שעד לאותו הזמן הרגישו בטוחים כששהו בממ"ד", כתב ראש עיריית שדרות אלון דוידי לראש הממשלה נפתלי בנט, במכתב ששלח אליו בסוף חודש אוגוסט האחרון. גורמים בעיריית שדרות אמרו ל"ישראל היום" כי "עד עכשיו לא השתנה שום דבר מאז אותו מכתב".

בעיר אשקלון פערי המיגון עומדים על מיליארד ו־400 מיליון שקלים. "נדהמנו לגלות כי בהצעת התקציב שנוסחה, וצפויה לעבור לאישור הכנסת בימים הקרובים, אין זכר לנושא מיגון העיר ולהטבות המס שהובטחו לתושבים", אמר ראש העיר אשקלון תומר גלאם ביום ראשון בכנסת. "אנו לא מבקשים טובות או חסדים. תושבי אשקלון מגלים עמידה איתנה, סבלנות וחוסן ראויים לשבח יותר מעשור, אולם מתבקשת כאן ערבות הדדית", הוסיף.

גדי ירקוני, ראש מועצת אשכול, שבעצמו נפגע קשה מפגיעת רקטה במהלך צוק איתן ואיבד את שתי רגליו אמר כי "לצערנו, מועצה אזורית אשכול היא המועצה המאוימת והמטווחת ביותר בארץ זה עשור. היינו שמחים לוותר על התואר המפוקפק הזה, אבל שעה שזו המציאות שלנו, המדינה חייבת להתייחס לכך בהתאם. זו לא האחריות של האזרחים להגן על עצמם אלא של המדינה".

הבעיה מתעצמת כשמדובר במבני ציבור. במוסדות החינוך במושב תפרח ושבי דרום למשל לא קיים מיגון, כך שלתלמידים יש 30 שניות להגיב לאזעקה ולתפוס מחסה. במוסדות החינוך שכן יש בהם מיגון הוא עומד בתקן הנדרש, אך בפועל ישנו קושי להגיע למרחב המוגן בגלל המרחק, "בכיתות רחוקות יותר הילדים פשוט לא מספיקים", אמרו גורמים במועצה ל"ישראל היום" והדגישו שזה המצב בעוד מקומות בדרום, וכי התקן הקיים לא תמיד נותן את המענה הדרוש.