צה"ל הקים אתמול (שני) חטיבת בינה מלאכותית חדשה, שהוצגה בפני פורום מטכ"ל ומפקדים בכירים בצבא. מדובר במהלך חריג בהיקפו, בעל משמעות שחורגת מגבולות הצבא ומסמן שלב חדש בשילוב הבינה המלאכותית בפעילותו.
כלי הבינה המלאכותית כבר משמשים את צה"ל, ועשויים להשתלב כמעט בכל שלב של הפעילות המבצעית - מזיהוי רחפנים והתמודדות איתם בזמן אמת ועד לזיהוי מטרות, בחירת חימוש וביצוע תקיפות. יכולות אלה עשויות לקצר תהליכים מבצעיים קריטיים לשברירי שנייה. התוכנית להקמת חטיבת בינה מלאכותית ייעודית הוצגה כבר בדצמבר אשתקד, כחלק משינוי ארגוני באגף התקשוב בעקבות לקחי המלחמה.
השינוי נוגע גם לכמויות המידע המודיעיני העצומות שנאספות בצבא וליכולת לאתר מתוכן את המידע הדרוש. אלא שהשאלה היא למי הוא דרוש: ללוחם בתוך עזה, לטייס, למפקד בשטח או לרמטכ"ל? לכל אחד מהם נדרש מידע אחר, והבינה המלאכותית עשויה לאפשר להפיק אותו במהירות ובדיוק.
תא"ל ב', ראש חטיבת הבינה המלאכותית החדשה בצה"ל, מספר בריאיון ל"היום" על האתגרים המרכזיים שבפני החטיבה: החל בשאלת האחריות האנושית על החלטות מבצעיות, דרך פערי המשאבים ועד לתלות במודלים ובחברות טכנולוגיה זרות.
מי ילחץ על הכפתור?
אחת השאלות האתיות המרכזיות היא מי יקבל בסופו של דבר את ההחלטות. האם הבינה המלאכותית תחליף את האנליסט בדסק המודיעין, תחליט עבור כוח בשטח אם לפנות ימינה או שמאלה, ואולי אפילו תלחץ על הכפתור האדום? השאלה מקבלת משנה חשיבות לנוכח דיווח על חיבור סוכן AI מסחרי למערכות רגישות בפנטגון, בניגוד לנהלים.
"אתה שואל שאלה קשה, אבל מבחינתי היא די ברורה, והצגנו את זה אתמול בפורום מטכ"ל והפיקוד העליון. בכל נקודת זמן האדם מקבל את ההחלטות. ולא רק: האדם שעושה שימוש בכלי הבינה המלאכותית יהיה חשוף לתהליכי קבלת ההחלטות של המודל. הוא יוכל בכל רגע להתערב ולקבל את ההחלטות בעצמו, תוך שהוא עושה שימוש בכלים שעוזרים לו".
תא"ל ב' שולל העברת סמכויות החלטה למערכות עצמאיות, גם בעתיד. "אני מבין למה הנטייה הטבעית של צבא היא להיות ארגון שמרן. בהקשרים האלה שמתי קו. לא נכון ואין צורך אמיתי, לא היום ולא בעתיד, שמערכות בינה מלאכותית יקבלו החלטות לבד. יש מספיק קפיצות טכנולוגיות שאנחנו יכולים לעשות ואנחנו עושים, כשמי שיקבל את ההחלטה זה בן אדם".
"אנחנו מקפידים שהאדם לא יתנוון ולא יקבל החלטה באופן אוטומטי רק כי המודל אמר לו. המערכת אומרת משהו, והסברתי את זה בפורום הפיקוד העליון: גם במחיר של נוחות ורמת הביצועים, זה לא 100%. אני רוצה שהמערכת תסביר למפקד את התהליך המחשבתי, וזה עיסוק גדול שלנו. אבל בסוף, מי שילחץ על הכפתור האדום זה יהיה בן אדם שגם יבין מה הוא עושה ומה תהליך החשיבה שעבר על המכונה. האדם לא יתנוון בתהליך הזה והוא יקבל את ההחלטות".
האתגר: לעשות יותר בפחות
בפני מהפכת הבינה המלאכותית בצה"ל ניצבים שני חסמים מרכזיים, ושניהם גדולים על ישראל בכמה מידות: התשתיות הפיזיות - מעבדים, שרתים ומערכות מחשוב, והמודלים עצמם. פיתוחם בהיקפים הנדרשים מחייב השקעות כבדות, וצה"ל מתקשה להתחרות במשאבים של צבאות גדולים ממנו.
"התשתיות זה חסם גדול באירוע הזה, אנחנו מתעסקים בזה המון. למרות שאין תר"ש, אחד המקומות שהיו בהם השקעות גדולות שלנו היו בתשתיות הפיזיות", אומר תא"ל ב'. "אני לא מתחמק מהשאלה, וכן, אני יכול להגיד לך שההשקעות של הצבא הן לא השקעות בהיקפים של הצבא האמריקני, ולא קרובות לזה".
למרות הפער התקציבי, בצה"ל מצביעים על התקדמות משמעותית בהטמעת הטכנולוגיה. "צה"ל עשה בחודשים האחרונים קפיצות גדולות, אבל הוא עדיין רחוק. בזוויות ההטמעה והיישום, שם בצה"ל יש לא מעט איי מצוינות", אומר תא"ל ב'. "אנחנו בהחלט עומדים בסטריאוטיפ הישראלי: אנחנו מכפרים על מחסור בכסף בהרבה יוזמה ויצירתיות, ואנחנו בדברים מסוימים מובילים על לא מעט צבאות ולא מעט ארגונים מסחריים".
"צה"ל השקיע בחודשים האחרונים הרבה, ואני מבין שמדינת ישראל לא יכולה לעמוד במה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו יודעים לעשות את זה ואנחנו בהחלט נראה עוד השקעות ונלמד איך עושים יותר עם פחות. לגבי סכומים אני לא רוצה להיכנס לזה, כי עדיין אין תר"ש ואין תקציב מסודר לצבא, ולכן לא מתפקידי להיכנס לדברים האלה".
התלות במודלים זרים
גם אם צה"ל יתגבר על אתגר התשתיות, שאלת התלות בטכנולוגיה זרה נותרת בעינה. בספטמבר 2025 מיקרוסופט חסמה את הגישה של יחידה 8200 לחלק משירותי הענן והבינה המלאכותית שלה, בעקבות דיווחים על שימוש במערכות החברה למעקב המוני אחר פלסטינים. המקרה המחיש את הסיכון שבהסתמכות על חברות מסחריות, במיוחד על רקע האפשרות שהסיוע האמריקני יסתיים והיחסים המורכבים עם מדינות המערב.
תא"ל ב' מכיר ביתרונות של תשתיות הענן הציבורי, אך מבהיר כי תהליכי הליבה יישארו בצבא. "הצבא כבר לפני כמה שנים הבין שלעולמות תשתיות הענן הציבורי יש יתרונות - אלה חברות רציניות. אבל יש תהליכים של הצבא שלא נוכל לעשות את זה שם. הם רק 20%, אבל אלה תהליכים של צה"ל. תהליכי הליבה של הצבא לא יצאו מצה"ל, ולצבא יש לא מעט תשתיות ויכולות, כשהמטרה היא להאיץ את קצב ההתפתחות".
לדבריו, ההשקעה הנדרשת עשויה גם לייעל את פעילות הצבא ולחסוך משאבים. "אנחנו עוד לפני תר"ש ולפני תקציב סדור לשנה הבאה. העלויות הן כבדות וגם הצורך של צה"ל. ובאותה נשימה אני אומר: זו הזדמנות לעשות טוב יותר את הצבא. התהליכים האלה יכולים לייעל אותנו לא רק בביצוע משימות אלא גם ארגונית".
ומה לגבי המודלים עצמם? בצה"ל פועלים לפיתוח יכולות עצמאיות לצד שימוש בטכנולוגיות קיימות. "צה"ל מבין את האתגר והוא מתעסק בזה גם עם מפא"ת וגם עם הגופים הלאומיים והתעשיות הביטחוניות שמחזיקות ביכולות מצוינות", אומר תא"ל ב'. "אנחנו יודעים איך לעשות את זה ואיך לפתח לבד מודלים קטנים יותר, ויש דברים בעולם שאנחנו יכולים להשתמש בהם".
"כבר היום אנחנו לא סוברניים. האם זה משהו שצריך להתעסק בזה? כן! ואנחנו עושים את זה. צה"ל משתמש גם במודלים שהם לא 'כחול לבן' והוא מבין את המשמעויות של זה. אני רוצה שתזכור, לא כל דבר שנעשה בו שימוש בצבא הוא 100% תוצרת ישראל, אבל יש לנו את הערובות שנוכל לנהל את הסיכונים, ואנחנו גם משקיעים לא מעט בעצמנו".
למרות התלות במודלים זרים, ראש החטיבה מדגיש כי צה"ל נערך גם לתרחישים שבהם יוגבל השימוש בטכנולוגיות חיצוניות. "אני רוצה להדגיש שאנחנו מכווני מטרה וגם חשדניים, כדי שנוכל לשמר לצה"ל יכולות גם בנקודות קיצון. צה"ל לא חי על חברה מסחרית שיכולה פתאום למנוע מאיתנו יכולות, ואני רוצה להדגיש שוב, גם התעשיות הביטחוניות שלנו מעורבות בתהליך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו