הרמטכ"ל: "חדשנות זו לא רק הטכנולוגיה - נדרשת מנהיגות"

הבינה המלאכותית הופכת בשנים האחרונות לחלק משמעותי מהפעילות המבצעית של צה"ל, ומשמשת למגוון משימות - מהתרעה מפני איומים ועד לתכנון תקיפות וניתוח מידע מודיעיני. היום (שני), בכנס בנושא הטמעת הבינה המלאכותית בצבא, הציג הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, את חשיבות הטכנולוגיה ואת הכוונה להרחיב את השימוש בה ובכלים בלתי מאוישים.

תחת אגף התקשוב וההגנה בסייבר פועלת חטיבת המידע והבינה המלאכותית, שהוקמה לפני כשנה כחלק מתוכנית "קפיצת הדרך", מתוך הבנה שהבינה המלאכותית הופכת לחלק משמעותי משדה הקרב. במסגרת החטיבה פועל מכון מחקר AI ביטחוני, שהוקם בשיתוף עם מפא"ת במשרד הביטחון. מטרתו היא לפתח פתרונות מבצעיים עבור כלל מערכת הביטחון, בהתבסס על מחקרים בתחום הבינה המלאכותית ובהתאם לצרכים המבצעיים.

התרעה מפני טילים, זיהוי איומים ותכנון תקיפות

אחד התחומים שבהם נעשה שימוש ביכולות הבינה המלאכותית הוא משימות ההגנה. הכלים הטכנולוגיים מסייעים לצה"ל בהתרעה לכוחות ולעורף מפני טילים ורחפני אויב, בסינון ובניתוח של שברי טילים לצורך שיפור יכולות ההתרעה, בזיהוי תנועות אויב לאורך הגבולות ובסיווג איומים במרחב הימי. נוסף על כך, נעשה בהם שימוש בתמיכה במחקר ובחקירה של אירועי סייבר.

גם בתחום המודיעין משמשת הבינה המלאכותית כמכפיל כוח. היא מספקת למפקדים מידע ותמונת מצב עדכנית, המסייעים בקבלת החלטות ובשיפור הפיקוד והשליטה בשדה הקרב. בין היתר, הטכנולוגיה מאפשרת לשפר את קצב תכנון המטרות, לזהות ולסווג אותן ולשלב מידע ממקורות שונים - במטרה לקצר את זמני התקיפה ולשפר את התיאום בין הכוחות.

השימוש בטכנולוגיה נמשך גם לאחר השלמת הפעילות המבצעית: בצה"ל נעזרים בכלי בינה מלאכותית לתחקור אירועים באמצעות ניתוח מידע חזותי וקולי, כדי להפיק תובנות ולשפר את הפעילות בהמשך.

לצד השימושים המבצעיים, הבינה המלאכותית משולבת גם בתהליכים ארגוניים. בין היתר, היא מסייעת בתכנון רכש עתידי בהתאם לצרכים הצפויים, בניצול יעיל יותר של משאבים, בניהול מלאי הציוד ובשיפור תהליכי האחזקה.

בכנס שהתקיים היום בקריית התקשוב בבאר שבע, בהשתתפות פורום המטה הכללי ומפקדי חטיבות, אמר זמיר כי הבינה המלאכותית משנה את אופי הלחימה. "הבינה המלאכותית היא מהפכה שמשנה את פני המאה ה-21. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר ומשנה מחדש את צורות החשיבה והפעולה בכל התחומים. גם אופי שדה הקרב משתנה בקצב מהיר", אמר.

לדבריו, "שדה הקרב עובר בשנים האחרונות את אחד מהשינויים המהירים, העמוקים והדרמטיים ביותר בהיסטוריה הצבאית". הוא הוסיף כי "על מנת להתמודד עם אתגרי המלחמה ולהכריע לצה"ל יש אחריות וחובה להיות מוביל עולמי בחדשנות ובהשתנות ובכלל כך בקליטה ובהטמעה של יכולות מתקדמות בבינה מלאכותית ורובוטיקה".

זמיר הדגיש כי הטמעת הטכנולוגיה אינה מסתכמת ברכישת אמצעים מתקדמים, אלא מחייבת גם שינוי בתפיסת הפיקוד. "חדשנות זו לא רק הטכנולוגיה - על מנת לאמץ דפוסי פעולה חדשניים נדרשת מנהיגות אמיצה ופורצת דרך, אימוץ תרבות של פתיחות שיודעת לשנות דפוסי חשיבה ולהשתנות", אמר. עוד הוסיף: "מפקדים שלא ידעו למצות את הטכנולוגיה לטובתם לא יצליחו לעמוד במשימותיהם בשדה הקרב המודרני".

בהתייחסו להיערכות הצבאית למערכה בכמה זירות במקביל, אמר הרמטכ"ל כי הבינה המלאכותית היא מרכיב מרכזי בהיערכות הרב-זירתית, ומשפרת את יכולות המודיעין, קבלת ההחלטות והפעולה. הוא ציין גם את הקמת זרוע הבינה המלאכותית והכלים הבלתי מאוישים, לצד חטיבת הבינה המלאכותית וחטיבת הספקטרום באגף התקשוב וההגנה בסייבר.

אחד הכיוונים שעליהם הצביע זמיר הוא פיתוח תפיסת לחימה משולבת של אדם ומכונה. לדבריו, "יחידות מאוישות יילחמו בשילוביות עם כלים בלתי מאוישים להשגת יתרון ועליונות מבצעית בשדה הקרב". זאת, כחלק מתוכנית בניין הכוח הרב-שנתית "חושן", שבמסגרתה מקדם צה"ל את הטמעת יכולות הבינה המלאכותית במגוון תחומי הפעילות הצבאית.

בסיום דבריו התייחס הרמטכ"ל גם למיקום הכנס בקריית התקשוב בבאר שבע ולחזונו של דוד בן-גוריון לפיתוח הנגב. "עתידו של צה"ל ועתידו של הנגב כרוכים זה בזה", אמר.