"בשים לב לחוסר הוודאות ביחס למצב הדברים בעיקר ביחס לזירות באיראן ובלבנון, להערכת גורמי הביטחון קיימת עדיין סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית", כך נכתב לקראת הצבעת הממשלה על הארכת המצב המיוחד בעורף עד ל-3 בנובמבר לפחות.
מדובר כאמור בהארכת המצב עד לאחר הבחירות ב-27 באוקטובר. במסמך שהופץ לשרים לקראת המשאל הטלפוני נכתב: "הארכת המצב המיוחד בעורף עד ליום 3 בנובמבר 2026, כך שתחול ביום הבחירות לכנסת ה-26, אינה דבר של מה בכך".
מה זה "מצב מיוחד בעורף"?
חוק ההתגוננות האזרחית מציין שני מצבי לחימה שבהם מוקנות לכוחות צה"ל סמכויות מיוחדות בעורף הלחימה: "שעת התקפה" - הזמן שבו מתנהלת בשטח מסוים התקפה על ישראל ועד תום 24 שעות מתחילת ההתקפה.
"מצב מיוחד בעורף" מוכרז כאשר קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית במדינה כולה או בשטח מסוים.
הסמכות להכריז על מצב מיוחד בעורף מוקנית בחוק לממשלה, או לשר הביטחון, אם הממשלה לא מימשה את סמכותה. הכרזה של הממשלה צריכה להיות מאושרת על-ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתוך חמישה ימים. הכרזה של שר הביטחון פוקעת בתוך 48 שעות אלא אם הוארכה לחמישה ימים על-די הממשלה, ואז צריכה להיות מוארכת לתקופה ארוכה יותר על-ידי ועדת חוץ וביטחון.
ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מאפשרת לכוחות צה"ל להפעיל סמכויות שונות בשטח שנקבע בהכרזה. כך לדוגמה, קצינים בכירים מסוימים בצה"ל רשאים לתת לכל אדם, לחלק מהציבור או לציבור כולו הוראות הנדרשות לשמירה או הצלת חיי אדם או רכוש. הם רשאים, בין היתר, לחייב אזרחים לשהות במקלטים, לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך ולתת הוראות לגבי ציוד אישי לצורכי התגוננות אזרחית.
קצינים בכירים בצה"ל רשאים גם להורות למחזיק במקלט לפנות את הציוד שנמצא בו באופן מידי. כמו כן, המחזיק במקום שהוא מקלט, חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל שעת ההתקפה. בלי קשר למצב המיוחד.
האם אפשר לדחות את הבחירות?
במאמר שפרסמו "בהיום" גיא לוריא וד"ר אסף שפירא, כתבו השניים כי יש הבדל גדול בין הקדמת מועד הבחירות - שאינה נחשבת חריגה מהעיקרון - לבין דחייתן מעבר למועד הקבוע בחוק היסוד, שעלולה לפגוע קשות בעקרון הדמוקרטי.
"השופט חשין סבר כי לכנסת מסוימת אין סמכות לחוקק אפילו בחוק יסוד הוראה המאריכה את תקופת כהונתה: "העם בחר בכנסת לארבע שנים בלבד. העם לא נתן ייפוי-כוח בידי הכנסת להאריך את תקופת כהונתה שלה עצמה לארבע שנים נוספות." עם זאת, הוא הבהיר כי דבריו אינם עוסקים בהארכת כהונה בשעת חירום ממשית.
סעיף 9א לחוק-יסוד: הכנסת, שנכנס לתוקף ב-1996 ומשוריין בעצמו, קובע תנאים מצטברים לדחיית הבחירות: ההחלטה תתקבל בכנסת בלבד - לא ניתן לעשות זאת בתקנות לשעת חירום של הממשלה; היא תתקבל בחוק בלבד; ברוב של 80 חברי כנסת לפחות - דבר המחייב במרבית המקרים תמיכה משמעותית מהאופוזיציה; יתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות את עריכת הבחירות בעיתן; באותו חוק ייקבע המועד החדש; ותקופת הדחייה תהיה מינימלית - רק כמתחייב מהנסיבות.
בפועל, הבחירות נדחו פעם אחת: בשל מלחמת יום הכיפורים שפרצה ב-6 באוקטובר 1973, דחתה הכנסת את הבחירות שנועדו ל-30 באוקטובר והן התקיימו ב-31 בדצמבר 1973 - בחוק שהתקבל ברוב של 67 חברי כנסת בעד ואחד נגד.
תקיפה למרות התזמון?
בטורו ב"היום" שפרסם אתמול, כתב עמית סגל כי "רחש-בחש גובר אופף בימים האחרונים את וושינגטון וירושלים. הוא לא עוד שמועות שווא וספקולציות. משהו קורה. לכאורה, זה מנוגד לכל היגיון.
"האיראנים לא רוצים להסלים לפני הבחירות בישראל, טראמפ לא רוצה להסלים לפני הבחירות באמריקה. אבל אם מתחילים במערכה בסוף אוקטובר, ואז מקבלים את אישור הקונגרס העדיין רפובליקני בסוף דצמבר, זו אולי הדרך להפיל את המשטר? הרי האיראנים עובדים לטווח ארוך וחודשיים בשבילם זה כלום.
"ואולי הסיפור הוא אירוע מוגבל, נקודתי, שלא יזניק את מחירי הדלק אבל יביא הישג משמעותי שיחסל, בתקווה, את הדיון על נחיצות המלחמה והישגיה. מה יכול להיות קצר ואלגנטי? איך לא מסתבכים בסבב שלישי שיסתיים ללא הכרעה ברורה, בעיתוי רגיש עבור שני פוליטיקאים שהסקרים מנבאים להם מכה קשה, משני צידי האוקיינוס?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו