החות'ים רוצים להפוך לשחקן אזורי

יש איומים שאפשר לראות כשהם מגיעים, יש איומים שמופיעים לפתע על מסכי המכ"ם, ויש איומים שמתחילים במרחק אלפי קילומטרים - אך הולכים ומתקרבים עד שהם הופכים לחלק משגרת הביטחון של מדינת ישראל.

ליל 31 באוקטובר 2023 היה הפעם הראשונה ששוגר טיל בליסטי ארוך טווח מתימן לעבר ישראל. אז היה זה הטיל מהטווח הארוך ביותר ששוגר אי־פעם לעבר ישראל (לפני שיגורי הטילים מאיראן). עד אז החות'ים נחשבו לארגון שולי, זניח, לועסי גת ושוכני מערות. הם התגלו כארגון (סמי־מדינה) עם יכולות שרחוק מאוד מלזלזל או להתעלם מהן.

האיום מתימן הפך לתדיר, ובפרק זמן של כשנתיים שוגרו יותר מ־120 טילים ארוכי טווח ויותר מ־300 כלי טיס בלתי מאוישים (מרביתם המוחלט יורטו וסוכלו בהצלחה).

החות'ים הצטרפו למערכה מול ישראל לאחר שש שנות מלחמה מול סעודיה (2021-2015), שבמהלכה שיגרו יותר מ־450 טילים בליסטיים ו־1,200 כלי טיס בלתי מאוישים. זה היה צריך להיות איתות מספק לכך שבדרום הרחוק מתפתח איום אשר עלול להפוך למשמעותי.

החות'ים חותרים לעצמאות מאיראן

הם החלו עם תמיכה, ליווי ואספקת נשק מהפטרון בטהרן, שקפץ על החות'ים כמוצא שלל רב כחלק מתפיסת הפרוקסיס באזור, עם כוונה להפעילם בעת הצורך. אבל החות'ים הוכיחו מהר מאוד שהם לא נתונים למרותם של האיראנים ואינם מופעלים כרובוטים, ופיתחו עמוד שדרה עצמאי. יש להם אינטרסים מקומיים, עצמאות בקבלת החלטות ויכולות ייצור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים שהורידו לחלוטין את התלות באיראן.

בתחילת הדרך ניסתה ישראל לגייס את דעת הקהל העולמית ואת התמיכה הצבאית הבינלאומית, בטענה שהבעיה החות'ית היא קודם כל בעיה לשיט ולמסחר העולמי ורק לאחר מכן בעיה ישראלית. הוקם כוח משימה ימי בינלאומי והחלה מערכה ממוקדת של ארה"ב - שהסתיימה בהכרזה חד־צדדית אמריקנית על ניצחון והפסקת אש, ללא קשר למציאות בשטח. גם תקיפות רבות (יותר מעשר) של צה"ל לא הביאו באמת להסרת האיום.

שלוש שנים לאחר שנכנסו לתודעה הישראלית שוב חוזרים החות'ים לאיים. הפעם אי אפשר ולא נכון יהיה להתעלם מקיומו של איום שעלול לשנות את כללי המשחק במזרח התיכון.

שליטה על יצוא הנפט העולמי

כבר שבועות ארוכים שהם חידשו את הלחימה מול סעודיה, וזו, למרות הצבא המודרני שלה (שמבוסס טכנולוגיה ויכולות אמריקניות) נאלצה לבקש (וסורבה) סיוע אמריקני - שהיה בבחינת הודאה בחולשתה האזורית. זה תורגם אצל החות'ים להמשך השתלטות על נכסים באזור, האחרון שבהם הוא שליטה כמעט מלאה על מצרי באב אל־מנדב. למעשה, גם אם המהלך לא היה מתואם באופן מלא מול איראן, התוצאות בשטח הן מהלך משלים המחזק את מעמדה באזור: סגירת שני המוצאים לים מסעודיה וממדינות המפרץ הפרסי ושליטה על יצוא הנפט העולמי.

החות'ים לא הסתירו מעולם את כוונתם לשלוט על מצרי באב אל־מנדב כחלק מהכוונה להפוך משחקן מקומי לשחקן אזורי. ההצלחות האחרונות הן דלק למכונה החות'ית בדרכה להשתלט על תימן, לשלוט ולהשפיע על תנועת הסחר הימית, לאיים על יצוא הנפט, להרתיע את השכנה מצפון, סעודיה, ולהמשיך לאתגר את ישראל.

נמל אילת מושבת

כשעיני ישראל נשואות לעבר איראן כעת ובעתיד, עדיין ייוותר האיום מהדרום הרחוק שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו. הוא יחייב איסוף מודיעין, בניית בנק מטרות מדויק ושימור יכולות בהגנה ובהתקפה. ישראל כבר הוכיחה את יכולתה להגיע עד לתימן, מהאוויר ומהים, לתקוף מטרות, לסכל הנהגה ולחזור ולעשות זאת פעם אחר פעם. אך כמו שלמדנו מזירות אחרות, אין די בכך כדי להסיר איום לחלוטין.

הזווית הישראלית היא רבת ממדים. האיום הביטחוני הוא איום אסטרטגי ארוך טווח שמסוגל לשבש ולהשפיע על שגרת החיים בישראל ולאלץ אותה להתמודד עם זירה נוספת ורחוקה.

בזווית הכלכלית - נמל אילת כבר מושבת שלוש שנים. החות'ים הפכו את הציר הימי החיוני של ישראל לקלף בידי ארגון טרור חמוש, והמציאות בישראל נירמלה את המצב.

ההתפתחויות האחרונות מוכיחות שהחות'ים אינם נעלמים. להפך - הם מנצלים את חולשת יריביהם, את הסנטימנט האמריקני ואת המאבקים האזוריים כדי לבסס את מעמדם.

הכותב הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי