כמעט עשור לפני המערכה הנרחבת מול חיזבאללה, התקיים דיון ביטחוני שבו שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, דרש לבחון אפשרות של מכת מנע נגד ארגון הטרור. מנגד, הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט וראשי מערכת הביטחון הציגו עמדה כמעט אחידה: אין לצאת למלחמה בעת ההיא, אלא להמשיך ולשכלל את המערכה שבין המלחמות (מב"מ).
כך עולה מפרוטוקול הדיון, שהתקיים לפני כעשור והגיע לידי "היום", ונכתב בכתב ידו של אחד המשתתפים.
לפי הפרוטוקול, ליברמן הציג בפני המשתתפים את הסיבות שלשיטתו מצדיקות יציאה למלחמת מנע נגד חיזבאללה "בזמן הקרוב". הוא הזהיר מפני האפשרות שהציר הרדיקלי, ובראשו חיזבאללה, יגיע ליכולת תעשייתית לייצור נשק מדויק.
ליברמן טען כי גם המציאות האזורית והבינלאומית מאפשרת לבצע מהלך כזה בעת ההיא, וכי "הזמן לא משחק לטובת ישראל". לדבריו, דחיית המהלך עלולה להביא בעתיד להתמודדות קשה ויקרה יותר. הוא אף הצביע על הקושי הכלכלי של ישראל להתמודד לאורך זמן במרוץ החימוש מול הציר הרדיקלי, לצד הנכונות הגבוהה של אויביה ללחימה ולהקרבה.
אלא שהעמדה שהוצגה בפניו הייתה שונה לחלוטין.
לפי הפרוטוקול, כל המשתתפים בדיון, למעט ליברמן, סברו כי בנתונים שהיו קיימים באותה עת יש להימנע ממכת מנע נגד חיזבאללה.
אחד הטיעונים המרכזיים היה שיכולת לייצר נשק מדויק אינה מהווה בהכרח איום קיומי או בלתי נסבל שמצדיק יציאה למלחמה. המשתתפים טענו כי ישראל התמודדה לאורך השנים עם איומים חמורים יותר מבלי לצאת למלחמה יזומה.
בנוסף, הם הצביעו על היעדר לגיטימציה בינלאומית ופנים־ישראלית למהלך, בין היתר בשל החשש מנזק אגבי משמעותי. טיעון נוסף היה שגם תקיפה רחבה לא בהכרח תכריע את חיזבאללה, שכן איראן תוכל להמשיך לספק לו נשק.
איזנקוט: "אין איום אסטרטגי חמור"
ראשי מערכת הביטחון באותה תקופה הדגישו בפני ליברמן את האפקטיביות של המב"מ ואת החשיבות שבהמשך הפעלתו. לשיטתם, חיזבאללה היה מורתע ולא התכוון לפתוח בעימות עם ישראל, ולכן לא היה צורך ולגיטימציה למלחמת מנע.
הרמטכ"ל איזנקוט צידד בהמשך המב"מ והדגיש בדיון את השיפור המתמשך ביכולות צה"ל – במודיעין, באמצעי הלחימה ובהגנה – לצד החשיבות שבשימור היכולת.
עוד ציין איזנקוט כי לפחות עד שנת 2020, המגמה אינה מצביעה על איום אסטרטגי חמור, ולכן יש להמשיך במב"מ.
ראש אמ"ן דאז הסתייג אף הוא מדבריו של ליברמן, בעוד ראש המוסד הדגיש את הצורך להגביר את הסיכולים.
ליברמן: "ניתן למנוע התעצמות"
בסיכום הדיון עמד ליברמן שוב על עמדתו. הוא טען כי אין להתעלם מהצהרותיהם של גורמי הציר הרדיקלי ומהשאיפה להשמדת ישראל, וסבר שיש לבחון את יכולתם לממש את האיום במהלך העשור הקרוב.
ליברמן שלל את הטענה שלפיה לא ניתן למנוע את התעצמות האויב. לדבריו, הדבר תלוי בעוצמת המכה שתונחת עליו.
עם זאת, הוא העריך כי הממשלה לא תאשר מהלך של מלחמת מנע. "חובת מערכת הביטחון" היא, מבחינתו, להציג את עמדתה המקצועית גם אם הדרג המדיני צפוי לדחות אותה.
בפרוטוקול ציין ליברמן גם את האיום האיראני, והעריך כי עד 2027 איראן עשויה להפוך למדינת סף גרעינית, כך שהשגת נשק גרעיני תהיה "עניין של החלטה בלבד".
הדיון הסתיים ללא שינוי בעמדת מערכת הביטחון: במקום מלחמת מנע נגד חיזבאללה, ישראל המשיכה בשנים שלאחר מכן במדיניות המב"מ.
בדיעבד, המחלוקת בין ליברמן לאיזנקוט מקבלת משמעות נוספת, על רקע המלחמה והמערכה שהתפתחה מול חיזבאללה בשנים שלאחר מכן.
ממפלגת ישר! עם גדי איזנקוט נמסר: "הוצאת פרוטוקולים חלקיים מדיון ספציפי היא דבר גרוע משקר, ונסיון מגוחך להנדס את ההיסטוריה, שברור למי יש אינטרס להוציא אותו".
עוד נמסר: "בדיונים בקיץ 2017 שר הביטחון ורה׳׳מ עודכנו שצה׳׳ל פועל לחשיפת התוכנית המרכזית של איראן וחיזבאללה לכיבוש הגליל באמצעות מנהרות אסטרטגיות שחדרו לישראל. המבצע שתוכנן לראשית 2018 בוצע רק לאחר איתור כלל המנהרות, וצה׳׳ל יצא למבצע ״מגן צפוני״ שהיה בעל חשיבות אסטרטגית ושלל את יכולת המימוש של תוכנית התקפת הפתע של חיזבאללה לכיבוש הגליל.
בשורת העובדות: פרויקט דיוק הטילים נפגע קשות במהלך השנים הללו, ותשתית המנהרות ההתקפיות של חיזבאללה סוכלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו